ת"צ 26717-11-13

תקציר

מסקנת השופטת היא כי יש לדחות את הבקשות שהוגשו על ידי הצרכנים, אשר טענו כי הוטעו על ידי סימון מוצרי גלידה מסוימים. הצרכנים טענו כי המוצרים, שסומנו כ"שוקולד" או "בטעם שוקולד", אינם מכילים שוקולד אמיתי ולכן מפרים תקנים וחוקים שונים. עם זאת, השופט מצא כי המבקשים לא הצליחו להוכיח את טענותיהם. הם לא הראו כי המוצרים הפרו תקנים או חוקים כלשהם, כי המבקשים או צרכנים כלשהם הוטעו, או כי נגרם נזק כלשהו. השופטת שקלה את התקנים החלים על גלידה ושוקולד ומצאה כי סימון המוצרים עומד בדרישות. המונח "שוקולד" אינו מוגבל למוצרים המכילים חמאת קקאו, והיעדר מרכיב זה אינו אומר כי דרישות האיכות לא התקיימו. השופטת דחתה גם את טענות המבקשים בנוגע לאחוז השוקולד במוצרים ולהפרה הנטענת של חוקי הגנת הצרכן. סימון המוצר שיקף נאמנה את התכולה, והמבקשים לא הוכיחו כל מצג מטעה, הסתמכות על מצג כזה או נזק. כמו כן, לא עלה בידי המבקשים להוכיח כל נזק כספי או לא כספי. גם טענותיהם בדבר עילות תביעה נוספות, כגון רשלנות ומרמה, נדחו. משכך, קבעה השופטת כי יש לדחות את הבקשות לאישור התובענה הייצוגית, ולחייב את המבקשים בהוצאות הנתבע.