סע"ש 8260-05-22

תקציר

השופט, במקרה זה, קבע כי יש לדחות לאלתר תביעה שהגיש עובד לשעבר נגד מעסיקו לשעבר משום שהוגשה מחוץ לתקופת ההתיישנות. העסקתו של התובע, עובד הנתבעת, הופסקה ביוני 1997 והוא היה מבוטח בפוליסת פנסיה שונה מאותה עת ואילך. השופטת קבעה כי עילת התביעה בגין התביעה, בדבר זכאותו של העובד לפנסיה ושיעור תשלומה, קמה בעת פרישתו של העובד ולכן החלה אז תקופת ההתיישנות. העובד טען כי לא היה מודע לשינויים בהסדר הפנסיה שלו, אך השופטת דחתה טענה זו וציינה כי מטענות העובד עולה כי היה מודע לשינויים שנעשו במעמדו התעסוקתי בשנת 1997. כמו כן, השופטת קבעה כי תשלום ששילמה הנתבעת לעובד בשנת 2015 אינו מהווה הודאה בחבות הנתבעת, כנדרש לצורך הארכת תקופת ההתיישנות, ולכן התביעה, שהוגשה בשנת 2022, הייתה מחוץ לזמן. השופט גם דחה את בקשת העובד לקיים דיון לקביעת מעמדם של הצדדים, ובחר במקום זאת לפסוק בבקשה על סמך כתבי הטענות. הוחלט כי יש לדחות את התביעה, ונמסר לשני הצדדים כי עומדת להם הזכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי בירושלים בתוך 30 יום.