ע"א 5477-02-17

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק במחלוקת על תפיסת מקרקעי ציבור בעיר בת ים. ארבע משפחות, המשיבות בתיק, הקימו קרוואנים על הקרקע המדוברת, וטענו כי עשו זאת באישור הרשויות ובנסיבות חריגות. המקרקעין הינם בבעלות המערערת, רשות מקרקעי ישראל. בית משפט השלום דחה את טענת הרשות כי המשיבים הם פולשים בלתי חוקיים, ובעקבות זאת הגישה הרשות ערר על החלטה זו. פסק דינו של השופט חיים טובי בסוגיית "השהייה הממושכת במקרקעין" קובע מינימום של 10 שנות החזקה כדי לשקול הכרה בזכויות פולשים, שאף אחד מהמשיבים לא עמד בהן, שכן הקרוואנים שלהם הוקמו בתוך ארבע עד תשע שנים מהגשת התביעה. זאת ועוד, הנסיבות "החריגות והנדירות" להן טוענים המשיבים אינן משכנעות דיין כדי להעניק להם היתר בנייה ללא היתר על מקרקעי ציבור. העובדה שהקרוואנים של המשיבים נמצאים במצב רעוע, או שהם הוקמו כדי לתמוך בהורים המתגוררים בקרוואנים סמוכים, אינה מהווה נסיבות חריגות. למשיבים יש גם בני משפחה נוספים המתגוררים עם הדיירים או בקרבתם, דבר שמחליש עוד יותר את טענתם. השופט רביד מסיק כי המשיבים אינם בעלי סמכות ועליהם לפנות את הקרקע. משערעור הרשות יתקבל, חויבו המשיבים לשלם את הוצאות בית משפט השלום והעררים, בסך כולל של 20,000 ₪, עד חודש מאי 2022. עוד נקבע בפסק הדין כי אין הצדקה שלא לפנות את המשיבים ללא קיום שימוע, והרשות אינה מחויבת לפעול על פי כללי הדיור הציבורי במקרה זה. ערעור המשיבים נדחה, אפוא.