עת"מ 26580-03-13

תקציר

העותרת אינה זכאית להמשיך ולהתגורר בדירתה הציבורית של אמה המנוחה ועליה לפנות את המקום בתוך שלושה חודשים. ההחלטה מתבססת על ראיות מנהליות, לרבות דו"חות ביקורי מעגל, מהן עולה כי העותרת לא התגוררה עם אמה במועד כניסתו לתוקף של חוק הדיור הציבורי המתוקן, ואף לא התגוררה עמה ברציפות בארבע השנים שקדמו למותה, כנדרש בחוק. העותר לא הצליח להפריך את הראיות שהוצגו ולא הוכיח פגמים כלשהם בהליך המינהלי. זאת ועוד, העותרת אינה יכולה לטעון למעמד של "דיירת ממשיכת" לאחר שלא גילתה את מקום מגוריה בדירה לרשויות הרלוונטיות, דבר שאפשר לאמה לקבל דמי שכירות מופחתים. גם ניסיונו של העותר להציג ראיות חדשות נקבע כבלתי קביל. בית המשפט מדגיש את חשיבותם הציבורית של חוקי הדיור הציבורי, שמטרתם להיטיב עם נזקקים ואינם יכולים להרשות לעצמם דיור בשוק החופשי. מתן אפשרות לעותר להישאר בדירה יפלה משפחות זכאיות אחרות הממתינות לדיור ציבורי. הקושי הסובייקטיבי במצבו של העותר מוכר, אך בסופו של דבר בית המשפט אינו מוצא עילה להתערב בהחלטה ומצדד ברשות המינהלית.