ת"א 7218-12-22

תקציר

במקרה זה ביקשו הנתבעים לעכב את ההליכים, תוך שהם מצטטים תביעה נלווית שהגישה הנתבעת מס' 3 לבית המשפט המחוזי שמטרתה לבטל הסכם שנעשה ביום 24.5.2020 ולהתייחס לסוגיות כגון פירוק שותפות והתחשבנות בין הנתבעים לתובע. הנתבע מס' 3 טען כי הטיפול בכך בבית המשפט המחוזי ייעל את ההליך, יבטיח יעילות משפטית ויחסוך הן במשאבי בית המשפט והן במשאבי המפלגה. מהלך זה כלל דיון בתביעה בדבר השבת 1.2 מיליון ₪ ששולמו על ידי התובעת על פי ההסכם, אשר לטענת הנתבעים הוא חלק בלתי נפרד מסוגיות השותפות שעל הפרק. מנגד, טען התובע כי אין חפיפה בין הסוגיות המשפטיות בשני ההליכים, שכן מדובר בנסיבות עובדתיות שונות. התובעת הדגישה כי התביעה הנוכחית נוגעת לסוגיות משא ומתן שקדמו להסכם 2020 וכוללת טענות למצג שווא ומרמה, בניגוד לתיק בבית המשפט המחוזי המתמקד בהפרות לכאורה שאירעו לאחר ביצוע ההסכם. בנוסף, טען התובע כי עיתוי פעולתם של הנתבעים בבית המשפט המחוזי היה בחוסר תום לב, אלא רק ניסיון לעקוף התחייבויות כספיות ולהתחמק מדרישות פיקדון. לתמיכה בכך, ציין בית המשפט כי הנתבעים התמהמהו בהעלאת סוגיית בית המשפט המחוזי עד להטלת חובות פרוצדורליות במקרה זה. בשיקולים אלה, ובהיעדר חפיפה מהותית בין הנושאים או הצדדים, דחה בית המשפט את הבקשה לעיכוב הליכים. הנתבעים חויבו לשלם לתובע הוצאות בסך 4,500 ₪, ושני הצדדים הונחו להגיש את תצהיריהם וראיותיהם עד למועדים עתידיים קצובים, כאשר דיון קדם משפט נקבע ליום 25.11.2024.