ע"א 98/56

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לערעור בעניין מס הכנסה. המשיב, בעל חנות מכולת גדולה בחיפה, הצהיר על הכנסה של 2,500 ליש"ט לשנת 1952/53, אך פקיד השומה מצא זאת לא נכון והעריך את הכנסתו ב-12,000 ליש"ט על סמך המלצת ועדה ציבורית. המשיב ערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, אשר הפחית את ההכנסה ל-8,250 ליש"ט. היועץ המשפטי לממשלה ערער על קביעה זו וטען כי בית המשפט המחוזי חרג מגבולותיו בהתערבותו בשומה, ואילו המשיב טען כי לבית המשפט המחוזי נתונה הסמכות לקבוע את העובדות וכי השומה מופרזת. השופט ויתקון פסק לטובת היועץ המשפטי לממשלה, בקובעו כי בעוד שעל פקיד השומה להפעיל שיקול דעת בהיעדר ספרים וחשבונות, השומה שלהם אינה יכולה להיות מופרכת. על אף שלבית המשפט המחוזי נתונה סמכות לבחון את ההחלטה, אין היא רשאית להחליף את ממצאי פקיד השומה אלא אם נפלו בהם פגמים יסודיים, דבר שהמשיב לא הוכיח. יתר על כן, שיטת החישוב הסטנדרטית הנהוגה בענף המסחר יכולה לשמש קו מנחה לקביעת הכנסות בהיעדר חשבונות. מאחר שההערכה הייתה הגיונית, מבוססת על חישובים סטנדרטיים והומלצה על ידי ועדה ציבורית, התערבותו של בית המשפט המחוזי לא הייתה מוצדקת. ויתקון הגיע למסקנה כי היה על בית המשפט המחוזי לקבל את החלטת פקיד השומה ולדחות את הערר, ולכן ערעורו של היועץ המשפטי לממשלה התקבל והשומה המקורית הוחזרה.