רע"א 2573/21

תקציר

המבקש, יליד יוני 1989, נפגע בתאונת עבודה בגיל 20, ובית משפט השלום פסק לו פיצוי על בסיס שכר עתידי של 75% מהשכר הממוצע במשק, בהתחשב ברקע השכלתי ובעברו התעסוקתי. המבקשים ערערו לבית המשפט המחוזי, אך ערעורם נדחה, מה שהוביל לבקשת רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר. הבקשה התמקדה בטענה כי היה על הערכאות הנמוכות לבסס את אובדן ההשתכרות העתידי של המבקש על השכר הממוצע במשק של צעיר בן 20 בתחילת דרכו. עם זאת, בית המשפט ציין כי מקרה זה מהווה "גלגול שלישי" בהליך המשפטי, ובקשות מסוג זה מחייבות שאלה משפטית עקרונית מעבר לאינטרסים של הצדדים כדי לקבל רשות ערעור. בית המשפט לא מצא שאלה כזו וקבע כי גם אם נפלה טעות ביישום החוק – שבית המשפט לא מצא במקרה ספציפי זה – לא תהיה זו עילה לערעור במקרה זה. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, ללא צו להוצאות, נוכח היעדר כל בקשה לתגובה.