ע"פ 3745/17

תקציר

המדינה טענה כי יש לדחות את הערעורים על הכרעת הדין ועל גזרי הדין, שכן החלטות בית המשפט המחוזי התבססו על עובדות ברורות ועל עדויות עדים מהימנות. עוד ציינה המדינה כי עונשם של המערערים כבר היה נמוך מהתנאים המצטברים שהוצעו בעניינם. בית המשפט הסכים במידה רבה עם המדינה, ובחר להתערב רק בקביעת משך הפעילות של ארגון הפשיעה, דבר שמצא כי לא הוכח די הצורך בין השנים 2008 ל-2011. בית המשפט בחר שלא לקבל את הצעת המדינה לקבל חלקית את הערעורים על הכרעת הדין, ובמקום זאת הציע להקל בעונשי המאסר של חלק מהמערערים. המדינה קיבלה הצעה נגדית זו לגבי חלק מהמערערים אך לא לגבי אחרים. כתוצאה מכך, דחה בית המשפט את הערעורים על פסק הדין, למעט החלק הנוגע למשך פעילותו של ארגון הפשיעה, אותו הגביל לשנים 2011-2012. הערעורים על גזרי הדין התקבלו באופן חלקי, ועונשי המאסר של חלק מהמערערים הופחתו, לצד קנסות מסוימים. יתר רכיבי גזר הדין של בית המשפט המחוזי נותרו על כנם. בית המשפט הדגיש כי החלטותיו אינן משקפות את חומרת העבירות או את חשיבות המאבק בארגוני הפשיעה, וכי מעשיהם של המערערים מצדיקים ענישה חמורה.