רע"א 5738/13

תקציר

בפסק דין זה מתייחס בית המשפט לסוגיה של חיוב תובע בהמצאת ערבות כספית לכיסוי הוצאות הנתבע כמפורט בתקנה 519. התקנה נועדה למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאות הנתבע, במיוחד כאשר עניינו של התובע נראה חלש. עם זאת, בית המשפט מכיר בצורך לאזן זאת עם זכותו של התובע לגשת לערכאות, ומציין כי דרישת ערבות תישקל רק בנסיבות נדירות וחריגות. הפסיקה מנחה נסיבות אלה, כגון כאשר התובע מתגורר מחוץ לתחום השיפוט ללא נכסים נגישים או אינו מספק כתובת מתאימה. חשוב לציין כי בית המשפט קובע כי מצבו הכלכלי של תובע לבדו אינו צריך לחייב שחרור בערבות, שכן גישה לצדק היא זכות יסוד. ההחלטה גם מדגישה את הקושי המובנה בהערכת סיכויי התביעה בשלבים מקדמיים, ומציעה כי יש לגשת בזהירות להנחה שמדובר בהליך "חסר תוחלת בעליל". במקרה זה, החלטתו של בית משפט קמא לדרוש ערבות התמקדה בעיקר בהסתברות הנמוכה לכאורה להצלחת התובע. עם זאת, בית המשפט העליון מוצא כי הדבר לא שקל כראוי את גישתו של התובע לצדק או את השפעתם של חסמים כספיים. בסופו של דבר, הופכת ערכאת הערעור את החלטת בית משפט קמא, מדגישה את חשיבות השמירה על זכות הגישה לערכאות, ומצווה על המשיבים לשלם את הוצאות המבקשים.