ע"פ 2553/15

תקציר

הכרעת הדין דנה בעניינו של מאבטח שירה למוות באדם בכותל המערבי בירושלים. הנאשם טען כי סבר שהקורבן הוא מחבל מתאבד, תוך שהוא משתמש בטעות בהגנת מצב העניינים, הבוחנת את אחריותו הפלילית של אדם על פי תפיסתו הסובייקטיבית. עם זאת, בית המשפט לא מצא ספק סביר כי גרסתו של הנאשם לאירועים אינה כנה. הם קבעו כי היכרותו המוקדמת של הנאשם עם הקורבן, התנהגותו לפני הירי, במהלכו ולאחריו, וניסיונותיו לתאם גרסה שקרית לאירועים, מצביעים על החלטה מכוונת ומודעת להרוג את הקורבן. יתר על כן, בית המשפט הדגיש את דבריו של הנאשם לפיהם הוא מתכוון להרוג את הקורבן, שנאמרו הן לפני האירוע והן לאחריו, כמו גם את אי עמידתו בנוהלי האבטחה הסטנדרטיים. התביעה עמדה בהצלחה בנטל ההוכחה המוטל עליה, והובילה את בית המשפט למסקנה כי מעשיו של הנאשם מהווים רצח, ללא כל הצדקה או הגנה עצמית. משכך, נדחה הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שגזר על הנאשם מאסר עולם ופיצוי כספי. השופט נ' הנדל נתן את פסק הדין, והשופטים א' פוגלמן ומ' מזוז הסכימו עם ההחלטה.