עת"מ 1208/08

תקציר

העתירה מערערת על החלטת ועדת משנה לדחות את בקשת העותר להיתר בנייה. העובדות העיקריות נוגעות לשורה של אירועים שראשיתם בעתירה להיתר בנייה בשנת 1997, שהובילה להסכם פשרה ולהוצאת היתר בנייה בשנת 1998, שהיה תקף לשלוש שנים. בשנת 2001 ביקשה העותרת לשנות את מיקום הבניין, אשר אושר על ידי הוועדה המקומית אך מעולם לא הוצא בשל תקלה טכנית. בשנת 2003 פנו העותרים שוב לוועדה המקומית, אך נאמר להם להגיש בקשה חוזרת. לאחר מספר דיונים הועבר הטיפול בבקשה לוועדה המחוזית. בתוך כך, פורסמו שורה של הודעות מכוח סעיפים 77-78 ו-98 לחוק התכנון והבניה, המציבות תנאים להוצאת היתרי בנייה. בסופו של דבר דחתה הוועדה המחוזית את בקשת העותרים, מה שהוביל לעתירה הנוכחית. בית המשפט מצא כי הבקשה משנת 2001 הייתה להיתר חדש, והשינוי במיקום המבנה מחייב היתר חדש, אותו יש לבחון לאור המצב התכנוני הנוכחי. הבקשה נפלה מחוץ לסמכותו של מהנדס, והחלטת הוועדה המקומית משנת 2001 לא העניקה לעותרים היתר בנייה. העותרים לא יכלו לטעון באופן סביר להסתמכות על החלטה זו, מה גם שלא בנו על פי ההיתר המקורי. כמו כן, החלטת הוועדה המחוזית לדחות את ההיתר הייתה סבירה, בהתחשב בתכנון העתידי של האזור ובתנאים שקבעה המועצה הארצית. בית המשפט הגיע למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת הוועדה המחוזית ודחה את העתירה והורה לעותרים לכסות את הוצאות המשיב.