עת"מ 42772-03-22

תקציר

פסק הדין מורה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה באילת להנפיק לעותרים היתר בנייה מתוקן, שיאפשר להם לבנות אוהלים מחומרים שאינם מבד לחלק קטן מקירות האוהלים. ההחלטה מתבססת על פרשנות המונח "אוהלים" בתכנית, שאינה מפרטת את החומרים בהם יש להשתמש, ועל השינויים במשמעות המונח לאורך זמן. בית המשפט מצדד בפרשנותם של העותרים, מה גם שרשויות התכנון אישרו את ההיתר המתוקן, והוא תואם את המצב הקיים בשטח. זאת ועוד, בית המשפט מיישם את דוקטרינת הבטלות היחסית, תוך התחשבות בתום ליבם של העותרים, באינטרס הציבורי ובצדק האישי. כן ניתן להתחשב בכך שהעותרים הסתמכו על ההיתר המקורי והשקיעו בפרויקט סכום כסף ניכר. טענת המדינה כי העותרים היו מודעים לאי חוקיותו של ההיתר המתוקן נדחית, שכן הבקשה הנוכחית היא לשינוי מינורי בחומרים בהם נעשה שימוש, בשונה מהבקשה הקודמת. לבסוף, יישאו המשיבים, למעט מספר 1, בהוצאות העותרים בסך של 20,000 ₪.