ב"ל 39468-04-20

תקציר

ניתוח משפטי של הפסיקה והעקרונות המיושמים התיק נסוב סביב השאלה האם פציעתו של התובע ביום 23.05.2019 נחשבת לתאונת עבודה על פי אמות המידה המשפטיות הרלוונטיות. נימוקי בית המשפט נשענים בעיקר על הגדרת תאונה במסגרת דיני העבודה ויישומה על הנסיבות העובדתיות שהוצגו על ידי התובע. הניתוח מבהיר מספר עקרונות משפטיים וחידושים בפסיקה העומדים בבסיס פסק הדין. I. נטל ההוכחה והערכת המהימנות עקרון יסוד בתביעות תאונות במסגרת דיני העבודה הוא כי נטל ההוכחה מוטל על התובע להוכיח כי הפגיעה שנגרמה נגרמה כתוצאה מאירוע הנובע מהעבודה ובמהלכה. בית המשפט מכיר במהימנות עדותו של התובע, ומחזק את העיקרון המשפטי לפיו לעדויות אמת וכנות יש משקל משמעותי בקביעות שיפוטיות. עם זאת, אמינות לבדה אינה מספיקה; יש לעמוד בקריטריונים משפטיים אובייקטיביים כדי להגדיר אירוע כתאונת עבודה. II. מהות האירוע וסיווגו כתאונה בית המשפט מדגיש כי על מנת שאירוע ייחשב כתאונת עבודה, עליו לכלול אירוע בלתי צפוי או מקרי המתרחש כתוצאה ישירה מפעילויות הקשורות לעבודה. במקרה זה, התובע דיווח על ירידה במדרגות ללא מעידה, נפילה או מכשול, והפעילות הגופנית הייתה ירידה שגרתית ורגילה. כתוצאה מכך, בית המשפט מסיק כי הפגיעה נבעה מתנועה רגילה ללא כל אירוע בלתי צפוי או לא סטנדרטי נלווה. הדבר עולה בקנה אחד עם הפסיקה המקובלת, ובמיוחד פסקי הדין שצוטטו (למשל, שפיר, כץ, סקוירסקי ואחרים), הקובעים כי פעולות שגרתיות - כגון ירידה במדרגות רגילות - אינן נחשבות לתאונות אלא אם הפגיעה נובעת מאירוע פתאומי ובלתי צפוי או ממכשול המפריע לתנועה תקינה. III. חדשנות משפטית: הכרה במבנים וסיכונים אוניברסיטאיים לא סטנדרטיים בית המשפט מתייחס לפסיקה המכירה בהבדלים בתפיסת הסיכון ובאופי הירידה במדרגות במקומות עבודה, במיוחד כאשר המדרגות הן בגובה או בעיצוב יוצאי דופן. לדוגמה, בהחלטת הערעור המצוטטת, ירידה במדרגות בגובה חריג נחשבה מטבעה כרוכה בתנועה לא סטנדרטית או לא נוחה, ובכך פתחה את האפשרות להגדרה כתאונה אם תגרום פציעה. עם זאת, במקרה הנוכחי, בית המשפט קובע כי ירידה במדרגות רגילות ללא מעידה או מכשול אינה עומדת בקריטריונים אלה. זה משקף חידוש משפטי רחב יותר המדגיש כי האופי האינהרנטי של משימות שגרתיות יכול להשפיע על כשירות תאונה, במיוחד אם אירוע נחשב לפעילות רגילה ונטולת סכנות. עם זאת, במקרה זה, בית המשפט חוזר ומדגיש כי פגיעה במהלך ירידה שגרתית ללא גורם חיצוני אינה מספיקה כדי לבסס תאונת עבודה. ד. תפקידם של גורמים חיצוניים וגורמים פנימיים בית המשפט מדגיש עיקרון מרכזי: אם הפגיעה מתרחשת אך ורק מסיבות פנימיות (כגון בעיה בריאותית אישית או החלקה טבעית ללא סכנה חיצונית), ולא נגרם מכשול, מעידה או פגם חיצוני, האירוע בדרך כלל אינו נחשב לתאונת עבודה (כפי שהוכח בפסק דין מישל ביטון ודומיו). ההיגיון נובע מהפסיקה כי פגיעה הנובעת אך ורק מסיבות פנימיות אינהרנטיות אינה ניתנת לפיצוי כתאונת עבודה. 5. הסטנדרט המשפטי לתאונות עבודה ויישומו הסטנדרט המשפטי המיושם כולל את הקריטריונים של "סיבה ופציעה", כאשר אירוע חייב להיגרם על ידי פעילות חיצונית, בלתי צפויה, הקשורה לעבודה, ולגרום לפגיעה מוחשית. בית המשפט מסיק כי בהיעדר סיבה חיצונית כמו מעידה או מכשול, הפגיעה אינה עונה על ההגדרה המשפטית של תאונת עבודה. 6. חידוש משפטי מסכם מסקנה חשובה מפסיקה זו היא האישור המחודש כי תנועות שגרתיות שאינן מפריעות - כגון ירידה במדרגות רגילות - אינן מוכרות בדרך כלל כתאונות עבודה, אלא אם כן מעורבים גורמים חיצוניים, מכשולים או נסיבות חריגות. זה מדגיש גישה ניואנסית במשפט נפגעי עבודה: ההבחנות נעשות על סמך סטנדרט הפעילות וסיכונים חיצוניים. לסיכום, מקרה זה מדגים את דבקותה של הרשות השופטת הן בעקרונות המשפטיים המבוססים והן בפסיקה המתפתחת התוחמת בקפידה את גבולות ההכרה בתאונות. הוא מדגיש את חשיבותם של גורמים חיצוניים ואת ההבחנה בין תנועה שגרתית לבין אירועים בלתי צפויים הקשורים לעבודה. הדגש של בית המשפט על הפסיקה העדכנית מבהיר כי לא כל הפגיעות המתרחשות במהלך שעות העבודה או במסגרות העבודה נחשבות אוטומטית לתאונות; במקום זאת, יש לעמוד בקריטריונים ספציפיים הנוגעים לאופי התנועה, סכנות חיצוניות ונסיבות בלתי צפויות.