ב"ל 931-09-12

תקציר

הדיון וההחלטה נסובים סביב פרשנותו ותחולתו של סעיף 131 לחוק הביטוח הלאומי בדבר זכותם של תלויים לקצבה או למענק כאשר מותו של אדם נגרם כתוצאה מפגיעה בעבודה. על פי החוק, יש להוכיח שלושה יסודות: פגיעה בעבודה, מות המבוטח וקשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה לבין המוות. ראוי לציין כי אין צורך בסיבתיות ישירה ובלעדית. במקרה ספציפי זה, בית הדין מגיע למסקנה כי לא הייתה "תאונת עבודה" או "פגיעה בעבודה" כהגדרתם בסעיפים 79 ו-83 לחוק הביטוח הלאומי. התובע לא הוכיח אירועים או נסיבות חריגים המהווים תאונת עבודה, כגון לחץ נפשי חריג או מאמץ פיזי. העובדות מצביעות על יום עבודה רגיל ללא אירועים חריגים שהובילו למצב החירום הרפואי של המנוח. בנוסף, בית הדין דוחה את הטענה כי עיכוב הטיפול הרפואי בשל מיקום העבודה היווה תאונת עבודה. מגדלי עזריאלי, בהיותם בלב תל אביב, אינם נחשבים למקום מבודד או מרוחק, והעיכוב לכאורה שנגרם בעקבות הצעדה למען גלעד שליט אינו נתמך בראיות. יתרה מכך, השופט מדגיש כי מקרה זה שונה באופן משמעותי מתקדימים קודמים, כגון פרשת שטרנפלד בה עסק רב חובל ספינה שהתמוטט בלב ים וקיבל טיפול רפואי באיחור. בית הדין קובע כי התובע לא עמד בקריטריונים לקביעת תאונת עבודה או פגיעה בעבודה ולכן דוחה את התביעה מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים, כאשר זכות הערעור שמורה לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.