רע"א 6271/21

תקציר

בית המשפט בחן בקשת רשות ערעור והחליט לדחות אותה לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018. ערכאת הערעור בוחנת בדרך כלל החלטות ביניים של בית המשפט הפרוצדורלי במסגרת ערעור מלא על פסק הדין הסופי, למעט בנסיבות חריגות של טעות פרוצדורלית משמעותית או השקעת משאבים משמעותית בהליך חסר תוחלת. במקרה זה, לא היו תנאים חריגים כאלה. החלטת בית המשפט המחוזי, אשר הצביעה על חבות פוטנציאלית למבקשת בשל חלקה בחישוב ההיטלים העירוניים, אושרה. המשיבים טענו לרשלנות בחישובים אלה, דבר המצביע על חפיפה בין דיני הנזיקין לבין דיני העשיית עושר, מה שהניע את בית המשפט לקדם את התביעה לבירור נוסף. הוכרה החפיפה בין השבה בדיני עשיית עושר לבין פיצויים לפי דיני הנזיקין, ואילו דיני החוזים הוגדרו כבלתי רלוונטיים לסוגיות הנוכחיות. חרף טענת המבקשים, כי מעשיהם נופלים תחת דיני החוזים ולא דיני הנזיקין, מצא בית המשפט כי ניתן לקשור בין רשלנות נזיקית לבין ההשבה המבוקשת. מכאן, ששיקול דעתו של בית המשפט המחוזי להותיר את המבקש כנתבע בהליך נחשב ראוי, והביא לדחיית בקשת רשות הערעור ללא הוצאות, שכן לא נדרשה תגובת המשיבים. ההחלטה התקבלה סופית ב-17 במרץ 2022.