ע"א 277/57

תקציר

שלושה ערעורים הוגשו על פסק דינו של הממונה על הסדר מקרקעין בנוגע לבעלות על חלקות קרקע מסוימות בגוש 30167 של אדמות עין כרם, שהיו במחלוקת בין שלוש קבוצות. בית המשפט העליון קבע כי מסקנתו של פקיד ההסדר כי הרישום בקושאן של החברה לפיתוח ירושלים לא התייחס לחלקות המדוברות התבססה על אי הבנה של חלק מהראיות. לפיכך, התקבל הערעור הראשון של החברה לפיתוח ירושלים והתיק הוחזר לפקיד ההסדר לדיון מחדש. העתירה השנייה של חברת הכשרת ההתנחלויות, שביקשה להרחיב את שטחה הרשום, נדחתה מאחר שהחברה לא הוכיחה די הצורך את גבולותיה. גבולה המערבי של החברה הועבר אפוא לחלקות 38 ו-44, והחלטת פקיד ההסדר להקצות את יתרת החלקות למדינת ישראל אושרה. העתירה השלישית, שהוגשה על ידי רהור אוסטרובסקי, ערערה על ביצועו בעין של חוזה משנת 1935 למכירת קרקעות לחברת הכשרת ההתיישבות. בית המשפט קיבל את טענותיו של אוסטרובסקי כי החברה הפרה את החוזה בכך שצמצמה את השטח ללא הסכמתו, וכי הירידה העצומה בשווי הכסף בשני העשורים שחלפו מאז נכרת החוזה תגרום לו עוול חמור אם המכירה תיכפה במחיר המקורי. לפיכך, הערעור התקבל וביצוע החוזה בעין בוטל. חברת הכשרת ההתיישבות חויבה לשלם את הוצאות הערעור לאוסטרובסקי.