סע"ש 15728-06-19

תקציר

השופטת, איילת שומרוני-ברנשטיין, מפרטת תחילה את העובדות כפי שהוצגו בתביעה ואת התגובות. התובע, עובד, טען כי שכרו אינו תואם את העבודה שביצע, לרבות שעות נוספות, הוצאות נסיעה ופיצויי פיטורים. עוד טען העובד כי פוטר שלא כדין ללא הודעה מוקדמת, שימוע או פיצוי ודרש פיצויים בסך של כ-63 אלף שקל. המעסיק הנתבע טען כי שכרו של העובד חושב כראוי וכולל שכר יסוד, גמול שעות נוספות גלובלי והחזר הוצאות נסיעה. עוד טענו כי העובד היה מודע למבנה השכר והסכים לו. בנוגע לפיטורים טען המעסיק כי העובד נטש את עבודתו ולא פוטר שלא כדין. הם גם ביקשו מהעובד להחזיר כספים מסוימים שהופרשו עקב טעות במערכת השכר. השופטת שומרוני-ברנשטיין מצאה כי חלק מטענות העובד מוצדקות. היא קבעה כי שכרו הרגיל של העובד במשרה מלאה, שעלה עם הזמן, הוא שכר היסוד, שהעובד ידע שיכלול שעות נוספות גלובליות. השופטת הורתה למעסיק לשלם לעובד 4,559 ש"ח כהפרש בפיצויי פיטורים, 2,850 ש"ח כדמי הודעה מוקדמת ו-2,562 ש"ח הוצאות נסיעה. השופטת גם פסקה 3,000 שקל כפיצוי על פיטורים שלא כדין, שכן לעובד לא נערך שימוע רשמי, למרות שימוע המנהל ובהתחשב בגרסתו של העובד לאירועים. תביעות העובד לתוספת שעות נוספות, פדיון חופשה שנתית ופיצויים אחרים נדחו. לשני הצדדים היו נימוקים לשופט לפסול חלקים מטענותיהם. תביעת המעסיק להשבת הכספים נדחתה משום שהשופטת פירשה את הכללתם בשכרו של העובד כהטבה ולא כטעות. בסופו של דבר, נפסקו לעובד חלק קטן מהפיצויים שביקש, ולא הוטלו הוצאות משפט או שכר טרחה למי מהצדדים. השופטת סיימה את דבריה והסבירה כי שני הצדדים יכולים לערער על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. פסק דין זה ניתן שלא בפניו, והצדדים יקבלו עליו הודעה בדואר.