בש"פ 4073/11
החלטה עליון
תקציר
בית המשפט החליט לדחות את ערעורו של הנאשם. יש די ראיות לכאורה לכך שהנאשם אשם באישומים שהוגשו נגדו, וחומרתן של עבירות אלה היא עילה מספקת למעצרו. השאלה המרכזית היא האם ניתן לשחרר את הנאשם על תנאי לקהילה מבלי לסכן אחרים, דבר המחויב בחוק. הנאשם מואשם בעבירות מין, דבר המציב באופן אוטומטי אתגר באישור שחרורו בשל אופי העבירות והסכנה הפוטנציאלית לציבור, ובפרט לנשים. החשש גובר בשל האקראיות של קורבנותיו לכאורה, שלא היו מוכרים לו ולא יכלו להתנגד להם, לצד הדמיון באופיים של שני המקרים השונים שיוחסו לו. יתר על כן, היעדר עברו הפלילי והכחשת הטענות, יחד עם תסקיר מבחן שלילי, מרמזים על סיכון מתמשך לחברה. מהדו"ח עולה כי הנאשם אינו מבין את ההשלכות המוסריות והפליליות של מעשיו ומהווה סיכון לפגיעה חוזרת. אמנם קיימת אפשרות לשחרור מותנה בפיקוח משמורת, אך בית המשפט סבור כי אין בכך כדי להפחית במידה מספקת את הסכנה הנשקפת ממנו, במיוחד לאור העובדה שביצע עבירה חוזרת לאחר חקירתו הראשונה. לפיכך, בקשתו לשחרור נדחית, אם כי פסק הדין מותיר מקום לדיון חוזר אפשרי אם ישתנו הנסיבות.
חקיקה מקושרת
בש"פ 4073/11 איגור גולדמברג נ' מדינת ישראל, עליון (21.7.2011)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.