עע"מ 25321-04-25

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסיפקת, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים משפטיים: **ניתוח משפטי של החלטת הרשמת מורן יהב בעע"מ 25321-04-25** **מבוא:** ההחלטה הנדונה עוסקת בבקשה להפחתת גובה ערובה ובהארכת מועד להפקדתה, שהוגשה על ידי עמותות "אדם טבע ודין" ו"הפורום הציבורי לאיכות הסביבה באשדוד" (להלן: "המערערות") במסגרת ערעור מנהלי (עע"מ). המערערות טוענות כי ההליך מעלה סוגיה ציבורית חשובה, כי הן ארגונים ללא כוונת רווח שמקורותיהן מוגבלים, וכי סיכויי הצלחת ההליך גבוהים. מנגד, חלק מהמשיבים מתנגדים לבקשה, וטוענים כי המערערות לא הוכיחו חוסר יכולת כלכלית, כי צפויים הוצאות משמעותיות, וכי ההליך חסר סיכוי. **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **הפקדת ערובה בהליכים משפטיים:** * **המטרה:** סעיף 19 לחוק בתי המשפט (הוראות מיוחדות), התשכ"ח-1968, מסמיך את בית המשפט לחייב בעל דין בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו של בעל הדין שכנגד. מטרת הערובה היא להבטיח את ביצועם של פסקי דין כספיים, ובפרט את תשלום ההוצאות שייפסקו לחובת המבקש. * **תנאים להפחתת ערובה:** כפי שמובהר בפסקה 3 להחלטה, הפחתת סכום ערובה מותנית בקיומם של שני תנאים מצטברים: * **הוכחת חוסר יכולת כלכלית:** על המבקש להוכיח חוסר יכולת כלכלית לשאת בסכום הערובה, וזאת באמצעות תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית. * **סיכויים מספקים להצלחת ההליך:** יש להראות כי להליך סיכויים של ממש להצליח. * **נטל ההוכחה:** נטל ההוכחה בעניין חוסר יכולת כלכלית מוטל על המבקש. על המבקש אף לשכנע כי אין באפשרותו לגייס את הערובה באמצעות סיוע מסביבתו הקרובה, כמפורט ברע"א 3046/22. 2. **חשיבות ציבורית והשפעתה על הפקדת ערובה:** * **הבחנה בין חשיבות ציבורית ליכולת כלכלית:** הפסיקה קובעת כי גם כאשר הליך מעלה סוגיה בעלת חשיבות ציבורית, הדבר אינו מקנה באופן אוטומטי פטור מהפקדת ערובה (פסקה 4 להחלטה, תוך אזכור עע"מ 6942/21). ההיגיון מאחורי קביעה זו הוא שיוזמי הליכים, גם אם אינם פועלים למטרות רווח, עשויים להיות מחויבים בתשלום הוצאות. * **התחשבות בחשיבות ציבורית בקביעת גובה הערובה:** לצד האמור, שאלות בעלות אופי ציבורי עשויות להילקח בחשבון במסגרת שיקול דעת בית המשפט בעת קביעת *גובה* הערובה, ולאו דווקא מתן פטור מלא (פסקה 4 להחלטה, תוך אזכור עע"מ 19533-12-24 ועע"מ 7058/19). 3. **התמודדות עם ריבוי צדדים והיקף הליך:** * **השפעה על גובה ההוצאות הצפויות:** טענת המשיבים לגבי ריבוי המשיבים המיוצגים על ידי באי כוח שונים, היקף ומורכבות ההליך, והמשאבים שהושקעו בניהולו, מהווים שיקול רלוונטי להערכת גובה ההוצאות הצפויות, ובשל כך גם להערכת גובה הערובה הנדרשת (פסקה 2 להחלטה). 4. **חיוב בהוצאות בהליכי בקשות ערובה:** * **התנהלות בית המשפט:** בית המשפט אינו נוהג לחייב בהוצאות בהליכים שעניינם בקשות לפטור מהפקדת ערובה, אלא אם כן קיימות נסיבות מיוחדות (פסקה 5 להחלטה, תוך אזכור רע"א 2769/21). **החידושים המשפטיים (או הדגשים מיוחדים) בהחלטה:** 1. **הפרדה אנליטית בין הוכחת חוסר יכולת לבין חשיבות ציבורית:** ההחלטה מקפידה להבחין בין הצורך המהותי להוכיח חוסר יכולת כלכלית על מנת להפחית ערובה, לבין חשיבותו הציבורית של ההליך, אשר עשויה להשפיע רק על *גובה* הערובה, ולא על עצם החיוב בה. זהו דגש חשוב המבהיר כי "עניין ציבורי" אינו תחליף להוכחת מצוקה כלכלית. 2. **הדגשת התשתית הראייתית הנדרשת:** ההחלטה מדגישה כי בקשה להפחתת ערובה מחייבת "תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית". הדבר מרמז כי טענות כלליות או סתמיות אינן מספיקות. 3. **התחשבות בנסיבות הליך קמא:** העובדה שלא נפסקו הוצאות לחובת המערערים בבית המשפט קמא, והנימוקים שניתנו שם, מהווים שיקול שנלקח בחשבון במסגרת שיקול הדעת להפחתה חלקית של הערובה. זוהי התייחסות דינמית של בית המשפט, הלוקחת בחשבון את ההיסטוריה של ההליך. 4. **שיקול דעת שיורי של בית המשפט:** גם כאשר חלק מהמשיבים מותירים את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט, ההחלטה עדיין מסתמכת על אמות מידה משפטיות מושרשות (כגון הוכחת חוסר יכולת, סיכויי ההליך, חשיבות ציבורית). 5. **עידוד הגעה להסדר או פתרון:** קביעת מועד אחרון להפקדה, תוך אזהרה כי אי-הפקדה עלולה להוביל למחיקת ההליך, נועדה להניע את הצדדים קדימה. במקרה זה, ניתנת הארכת מועד יחסית ארוכה (14 יום ממועד ההחלטה, דהיינו עד 8.6.2025) המאפשרת למערערים להיערך. **החלטת בית המשפט והנימוקים לה:** הרשמת מורן יהב לא נענתה לבקשה במלואה, אך כן קיבלה אותה באופן חלקי. הנימוקים לכך הם: * **היעדר הוכחת חוסר יכולת כלכלית:** המערערות לא הציגו תשתית ראייתית מספקת להוכחת חוסר יכולת כלכלית. * **החשיבות הציבורית כשיקול להפחתה חלקית:** על אף שאינה מהווה תחליף להוכחת חוסר יכולת, החשיבות הציבורית הנטענת של ההליך, יחד עם נסיבות נוספות (כמו אי-פסיקת הוצאות בבית המשפט קמא והתנהלות חלק מהמשיבים), הובילו להפחתה חלקית של גובה הערובה. * **התחשבות בריבוי צדדים והיקף ההליך:** השיקולים הללו תרמו לקביעת סכום ערובה שישקף את ההוצאות הפוטנציאליות. * **הקביעה הסופית:** סכום הערובה הועמד על 17,500 ש"ח, והופקד עד ליום 8.6.2025. **סיכום:** ההחלטה מדגימה את האיזון העדין שמבצע בית המשפט בין הצורך להגן על הצד שכנגד מפני הוצאות משפט, לבין שאיפה לאפשר גישה לצדק, במיוחד כאשר הליכים מעלים סוגיות ציבוריות חשובות. ההחלטה מבהירה את הסטנדרט הראייתי הנדרש להוכחת חוסר יכולת כלכלית, אך גם מראה כיצד ניתן, בנסיבות מסוימות, להתחשב באופי הציבורי של ההליך בעת קביעת גובה הערובה. כמו כן, ההחלטה משקפת את הפרקטיקה השיפוטית המקובלת לגבי חיוב בהוצאות בהליכי בקשות ערובה.