בש"מ 2691/09

תקציר

פסק הדין הוא ביחס לערעור על החלטת הרשם הנכבד שלא להאריך את המועד האחרון להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב. התביעה המקורית הוגשה על ידי חברת אורתופלוס בע"מ, חברה שסיפקה תותבות לקטועי גפיים, אשר הייתה בבעלותם ובניהולם של המערערים 1 ו-2. חברת אורתופלוס בע"מ הושעתה מעבודתה עם המשיבה בשנת 2002 עקב תרמית ובשנת 2004 הורשעו החברה והמערער 2. התיק נגד המערער 1 נסגר מחוסר ראיות. לאחר מכן הקימו המערערים 1 ו-2 חברה נוספת, הפעם בבעלות המערערת 4, שהעסיקה אותם, שעסקה אף היא בתותבות לקטועי גפיים – המערערת 3. מטרת העתירה הראשונית לבית המשפט לעניינים מנהליים הייתה לערער על החלטת המשיבה שלא להכיר במערערת 3 כספקית, כל עוד המערערים 1 ו-2 מועסקים שם, וכן על השעייתם של המערערים 1 ו-2 מרשימת הספקים המאושרים. פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים דחה עתירה זו ונמסר למערערים ביום 7.9.2008. כמעט חודשיים לאחר מכן, ביום 29.10.2008, ביקשו המערערים לערער על פסק דין זה, אך בקשה זו נדחתה בשל חלוף המועד האחרון. לאחר מכן ביקשו המערערים ארכת מועד לערעור ללא הסכמת המשיב, בקשה שנדחתה על ידי כבוד הרשם, החלטה נשוא ערעור זה. בפסק הדין נקבע כי אין טעם מיוחד, כנדרש בחוק, להאריך את המועד וכי הטעות שעשה בא כוח המערערים הייתה טעות בדין, שאינה מהווה סיבה מספקת. יתר על כן, השיהוי לא היה קצר, גם המשיב לא קיבל הודעה בתוך תקופת הערעור, וסיכויי הצלחת הערעור נמוכים. לפיכך, הערעור על החלטת הרשם הנכבד נדחה.