תלה"מ 49908-09-20

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס למאבק משמורת על שני ילדים קטינים בעקבות פרידת הוריהם. האם ביקשה משמורת, ואילו האב הסכים אך רצה שהילדים יישארו בעירם הנוכחית, XXX, ולא יעברו עם האם ל- XXX. עיקר המחלוקת הייתה על העתקת מקום מגוריהם של הקטינים, כאשר האב טען כי הדבר ישבש את חיי הילדים ויפגע ביחסיהם עמו. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת האם, העניק לה משמורת והתיר לילדים לעבור איתה ל- XXX. החלטה זו התבססה על מספר גורמים. ראשית, התנהגותו של האב הוגדרה כבעייתית, ואף פוגענית, שכן הוא הסית את הילדים נגד אמם והגיש תלונות שווא לרשויות, בניסיון להגביל את הקשר של האם עם הילדים. שנית, בית המשפט שם בראש סדר העדיפויות את בריאותם הנפשית של הקטינים וסבר כי מהלך זה יעניק להם את היציבות והשקט הנפשי להם הם זקוקים, במיוחד בהתחשב בגילם הצעיר. בנוסף, בית המשפט נחה דעתו כי המהלך לא יפגע קשות במערכת היחסים של הילדים עם אביהם, שכן XXX היה קרוב מספיק כדי לאפשר ביקורים תכופים. בית המשפט קיבל גם את המלצות העובדים הסוציאליים, שסברו כי המהלך הוא לטובת הילדים. כתוצאה מכך, האם קיבלה משמורת, והילדים הורשו לעבור להתגורר עמה, בעוד לאב ניתנו זכויות ביקור. בית המשפט גם הורה לאב לשלם לאם 5,000 שקל הוצאות בקשה.