ע"פ 11160/02

תקציר

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בשוד ובאיומים ונגזרו עליו מאסר על תנאי ומאסר על תנאי ממושך מהרשעה קודמת. לאחר שהפר את תנאי המבחן, הורה בית המשפט על סיום מאסר המבחן וגזר עליו חמש שנות מאסר בגין העבירות הכלולות בצו המבחן. המערער ערער וטען כי בית המשפט חרג מסמכותו בכך שהטיל מאסר בפועל בניגוד לסעיף 56 לחוק העונשין, המאפשר הארכת מאסר על תנאי אך לא מאסר. עם זאת, בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, תוך שהוא מצטט את סעיף 20(3) לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, המאפשר לבית המשפט להטיל עונש זהה כאילו הורשע המערער שוב. בית המשפט מצא כי לבית המשפט המחוזי נתונה הסמכות לגזור על המערער עונש מאסר בפועל וכי אין בהארכת המאסר על תנאי הקודם כדי למנוע זאת. בנוסף, קבע בית המשפט העליון כי השאלה האם ניתן להחיל את המאסר על תנאי המורחב מהמשפט הראשון באופן מצטבר עם תקופת המאסר הנוכחית אינה בסמכותם וזקוקה להבהרות נוספות, שעשויות להיקבע בהחלטות עתידיות. השופט מ' חשין, יחד עם השופט י' טירקל והשופט א' א' לוי, דחו את הערעור.