בש"פ 5632/00

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית שני ערעורים על צו מעצר לנאשם בריבוי עבירות מס. הנאשם ערער על הצו בנימוק שעבירותיו הן עבירות רכוש שאינן כרוכות באלימות, ולכן אינן מהוות סכנה לשלום הציבור כנדרש בחוק. מנגד, המדינה ערערה על הגבלת תקופת המעצר, בטענה כי לבית המשפט צריכה להיות סמכות להורות על מעצר עד תום ההליכים המשפטיים. הערעורים אוחדו, ופסק הדין שהתקבל דחה את שניהם. בית המשפט קבע כי עבירות הונאת מס, במקרה זה, אכן עלולות להוות סכנה לשלום הציבור, במיוחד נוכח פעילותו הפלילית החוזרת ונשנית של הנאשם בעת שחרורו בערבות, ושיבוש הליכי משפט. לפיכך, המעצר מטעמים של שלום הציבור היה מוצדק, ולא היה מקום למעצר חלופי במקרה זה. יתר על כן, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר להגביל את תקופת המעצר, אם כי הכיר בזכותה של המדינה לערער על החלטה זו על בסיס עקרוני. משכך, נדחה ערעורו של הנאשם, ואילו ערעור המדינה יידון בהרכב מורחב בהתאם להחלטת בית המשפט. פסק דין זה ניתן ביום 21.8.2000 ואישר את צו המעצר וכן את התקופה המוגבלת שנקבעה על ידי הערכאה הנמוכה יותר.