ר"ע 43/86

תקציר

בית המשפט העליון פסק בעניין אפיון מפעל כתעשייתי לצורך קביעת דמי שכירות כדייר מוגן. המקרה המדובר עסק במשרד עיתון הממוקם ברחוב נורדו 20 בחיפה. בית המשפט קבע כי אמת המידה לקביעת התיעשות של מפעל אינה מבוססת על זהות חומר הגלם בו נעשה שימוש אלא על תהליכי הטיפול ההופכים אותו למוצר מוגמר. לפיכך, קבע בית המשפט כי יש לראות במפעל העיתונאי, הכולל תהליכים כמו עריכה, סינון, תעדוף ושיווק, מפעל תעשייתי. פסק דין זה מחזק את הפרשנות לפיה די בתהליכי השינוי בענף המו"לות, לרבות בהוצאה לאור של עיתונים, כדי לסווג אותו כמפעל תעשייתי. בית המשפט התייחס לפסקי דין קודמים לתמיכה בפרשנות זו והדגיש כי יש להתמקד בתהליכים הטרנספורמטיביים ולא בחומר הגלם עצמו. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור על החלטת הערכאה הנמוכה יותר, תוך שהיא מאשרת את הקביעה כי השוכר אכן היה מפעל תעשייתי. בנוסף, בית המשפט קבע כי סכום דמי השכירות אינו צמוד למדד ואין צורך בהתאמה. המבקש חויב לכסות את הוצאות המשיבים, בסך 1,000 ₪, צמודות ונושאות ריבית עד למועד התשלום בפועל.