עת"מ 658/05

תקציר

העותרים, דיירי הדיור הציבורי, ביקשו לרכוש את הזכויות בשתי דירות סמוכות בהן התגוררו שנים רבות. הדירות אוחדו ליחידה אחת, והעותרים טענו כי יש לראות בהן יחידה אחת. המשיבים, הרשויות האחראיות, סירבו לבקשה, בנימוק של חוק הדיור הציבורי ופעילות שוטפת המאפשרת לדיירים לרכוש את דירותיהם. על פי תנאי המבצע, דיירים יוכלו לרכוש דירות מאוחדות ששטחן עולה על 100 מ"ר רק אם התגוררו בהן לפחות שלושה זכאים. מאחר שהדירות המאוחדות של העותרים חרגו משטח זה אך רק עותר זכאי אחד התגורר בו, החלטת המשיבים הייתה לאשר רכישת דירה אחת בלבד. בית המשפט בחן את טענות העותרים ולא מצא עילה להתערב בהחלטת המשיבים. נקבע כי יש לראות בדירות יחידות מאוחדות וכי שטחן עולה על 100 מ"ר. בנוסף, נמצא כי רק העותר 1 היה זכאי, שכן העותרים 2 ו-3 לא מילאו את דרישת המגורים הרציפים. בית המשפט דחה את טענת הפליית העותרים בשל אישור המשיבים לרכישת דירות גדולות יותר על ידי דיירים אחרים, שכן הנסיבות היו שונות. טענותיהם הנוספות של העותרים, לרבות הסתמכות על אישור קודם וחוסר סבירות תנאי המבצע, נדחו אף הן. בית המשפט הדגיש כי חריגה מתנאי המבצע תבוא על חשבון דיירים נזקקים אחרים הממתינים לדיור הציבורי. בסופו של דבר נדחתה העתירה, אך המשיבים התבקשו למצוא דיור חלופי לעותר 1 במהלך העבודות להפרדת הדירות.