ע"פ 2292/98
פסק-דין עליון
תקציר
מדינת ישראל ערערה על הקלה בעונשים שהוטלו על ארבעה צעירים תושבי טובא שהורשעו בתקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות וחבלה בנסיבות מחמירות. ארבעת המשיבים היו מעורבים בתקיפה אלימה של אדם זר, המתלונן וחברתו, שהותירה את המתלונן מאושפז לאחר שנדקר. בית המשפט המחוזי גזר על המשיבים עבודות שירות, מאסר על תנאי ומאסר על תנאי. עם זאת, שופטי הערעור, השופט י' קדמי והשופטת ט' שטרסברג-כהן, הסכימו כי אופי העבירה והשלכותיה החמורות מחייבים החמרת ענישה שתשמש כגורם מרתיע. הם פסקו להחמיר את העונשים כדלקמן: אנואר וכמאל, שני המשיבים הראשונים, לשלוש שנות מאסר, שמחציתן ירוצו בפועל ומחציתן על תנאי; ופרג' ועות'מאן, שני המשיבים האחרונים, נידונו לשנתיים וחצי מאסר, והיתר מאסר על תנאי. השופטים הדגישו כי מעשי אלימות מסוג זה, המתויגים כ"תת-תרבות של הסכין", חייבים להיענות בהרתעה משמעותית, ונסיבותיהם האישיות של המשיבים אינן מצדיקות הקלה כזו. ההחלטה נועדה להעביר מסר תקיף כדי להרתיע מקרים דומים.
ע"פ 2292/98 מדינת ישראל נ' אנואר בן מוחמד הייב, עליון (8.6.1998)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.