ע"א 50147-09-12

תקציר

הערעור, שהוגש על ידי חברה בפירוק, מערער על החלטת בית משפט השלום בחיפה לדחות על הסף את תביעתה נגד עירייה להשבת תשלומים ששולמו בגין היטלים שונים, לרבות היטל ביוב. המערערת טוענת כי מאז חקיקת חוק תאגידי מים וביוב בשנת 2002, אין עוד לעיריות סמכות לנהל את ענייני המים והביוב, לרבות גביית חובות. המערערת מוסיפה וטוענת כי תביעתה, הכוללת עילת תביעה להשבה ונזיקין, צריכה להידון במלואה בפני בית משפט קמא. העירייה המשיבה טוענת כי היטל הביוב הוטל טרם הקמת תאגיד המים והביוב ועל כן יש להפנות את הערר לוועדת ערר לביוב כקבוע בחוק הרשויות המקומיות (ביוב). השופט ד"ר עדי זרנקין מסכים עם החלטת בית משפט קמא, בקובעו כי הוראות החוק הרלוונטיות קובעות כי במקרים בהם הוטל היטל ביוב לפני תחילת פעילות התאגיד, חלה המסגרת המשפטית הקודמת. מכאן, שהסמכות לערער על היטלים כאלה נשארת בידי ועדת הערר. בנוסף, מציינת השופטת כי גם אם התביעה הייתה מאופיינת כתביעה להשבה או כוללת עילות תביעה לפי דיני הנזיקין, עדיין לא הייתה לבית המשפט קמא סמכות. עם זאת, השופט זרנקין מכיר בכך שהיה על בית משפט קמא לברר עניין עובדתי באשר לעיתוי הטלת ההיטל על ידי העירייה. לפיכך, השופט מחליט להחזיר את התיק לבית המשפט קמא להמשך חקירה. השופטים שטמר-עבד ובר צין מסכימים עם פסק דינו של השופט זרנקין.