עמ"ה 1214/02

תקציר

המערערת, חברה פרטית העוסקת בשיווק נעליים ובגדי ספורט, ערערה על החלטת המשיב לשלול ניכויי מס מסוימים. המערערת טענה כי הנמקתו של המשיב התבססה על טענה מלאכותית, אשר בדרך כלל תביא להיפוך נטל השכנוע ונטל הבאת הראיות. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענות המשיב התבססו על סיווג שונה של העסקה ולא על מלאכותיות. בית המשפט הסביר כי הערכת המשיב התבססה על הנסיבות העובדתיות שהציג המערער, אך המשיב סיווג מחדש את העסקה על פי פרשנותו לעובדות. מאחר וסיווגו של המשיב היה מוצדק על פי הדין הכללי, לא ניתן היה לראות בו מלאכותי. לפיכך, קבע בית המשפט כי בקשת המערער לבטל את נטל השכנוע ואת סדר הראיות נדחתה. בית המשפט עמד גם על הרציונל העומד מאחורי חובת המערער לשאת בנטל השכנוע והבאת הראיות, והציע כי היא נובעת מתפקידו של המערער כמוציא לפועל בפועל של ערעור השומה ועולה בקנה אחד עם המסגרת המשפטית המסדירה ערעורי מס הכנסה. בנוסף, הורה בית המשפט למערערת לכסות את הוצאות המשיב בקשר לבקשה, לרבות שכר טרחת עורך דין, בסך 4,500 ₪, עד להכרעה בערעור. ההחלטה ניתנה שלא בפניה.