ת"א 5950/07

תקציר

התובע, שהתגרש לאחרונה והיה אב לארבעה ילדים וסב לאחד, החל במערכת יחסים עם הנתבע בשנת 1999. הם ניהלו מערכת יחסים זוגית ואינטימית במשך מספר חודשים ללא שימוש באמצעי מניעה. התובעת טענה כי הנתבע הציג מצג שווא לפיו היא עקרה ונכנסה להריון בניגוד להסכמתו, מה שהוביל אותו להגיש נגדה תביעה לפיצויים וכספים לפי דיני הנזיקין ודיני החוזים. טענות התובע כללו מצג שווא, מרמה, תקיפה, רשלנות וגניבה. הנתבע הכחיש את הטענות וטען כי התובע היה מודע להשלכות מעשיו וליחסיהם העכורים. היא גם הצהירה כי מעולם לא טענה שהיא עקרה וכי ההריון היה רצוי בתחילה על ידי שני הצדדים. בית המשפט מצא את גרסת הנתבע לאירועים אמינה יותר ודחה את טענות התובע. התובע לא הביא ראיות מספיקות להוכחת טענותיו, ובית המשפט קבע כי יחסיו האינטימיים עם הנתבעת ללא אמצעי מניעה משמעם שהוא אחראי לתוצאות הטבעיות. יתר על כן, האשמתו של התובע בהונאה דרשה רף הוכחה גבוה יותר, שלא עלה בידו לעמוד בו. השופטת הדגישה את רגישותו של התיק ואת הצורך להגן על הילד מפני השלכות הסכסוך. משכך, נדחתה התביעה, והתובעת חויבה לפצות את הנתבעת בגין הוצאותיה המשפטיות, בסך 7,500 ₪, כולל מע"מ.