תר"מ 115/20
החלטה שלום ירושלים
תקציר
להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המבוסס אך ורק על הנתונים שסופקו, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים המשפטיים: **ניתוח משפטי של החלטת ועדת הבחירות המרכזית בעניין תר"מ 115/20** **רקע עובדתי:** העותר, מר בועז כהן, הגיש בקשה לוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20 למתן צו מניעה נגד המשיבים (ראש המועצה המקומית מבשרת ציון, גזבר המועצה והמועצה עצמה) בטענה לשימוש אסור במשאבי ציבור לצורכי תעמולת בחירות. העתירה התבססה על שני פרסומים עיקריים: 1. **פרסום באתר האינטרנט של המועצה:** הצגת תמונתו ודבריו של ראש המועצה (המשיב 1) בעמוד הראשי של האתר. 2. **כתבת תעמולה בעיתון המקומי ובאתר העירוני:** כתבה שכותרתה "איפה הכסף", אשר לטענת העותר התיימרה להיות כתבה חדשותית אודות התקציב, אך בפועל קישרה כתרים לראש המועצה המכהן, הציגה את ניהול התקציב באור חיובי, וראיינה את גזבר המועצה (המשיב 2), ובכך שימשה כראיון עם עובד ציבור לצורך תעמולה אסורה. **טענות המשיבים:** * **טענות לעניין אתר האינטרנט:** טענו כי אתר האינטרנט הוא אינפורמטיבי, ותמונתו וזהותו של ראש המועצה מופיעות בו כדין ובהתאם לנוהג משכבר הימים, ללא קשר לבחירות. בנוסף, טענו כי הנושא נבדק על ידי מבקרת המועצה, שאף אישרה את הפרסום. * **טענות לעניין העיתון:** טענו כי הכתבה פורסמה לפני כשבועיים, והירחון הבא יופץ (אם בכלל) לאחר הבחירות. עוד טענו כי מדובר בכתבה מקצועית מטעם הגזבר, ללא התייחסות למערכת הבחירות. * **טענת המשיב 1:** הוסיף וטען כי גם תמונתו של העותר מופיעה באתר המועצה. **דיון והכרעה על ידי ועדת הבחירות:** השופט סלים גיובראן, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, קיבל את העתירה ופסק כי יש להוציא צווי מניעה. **1. פרסום באתר האינטרנט של המועצה:** * **עיקרון משפטי:** ועדת הבחירות קבעה כי אתר האינטרנט של המועצה הוא בגדר **משאב ציבורי**. נקבע כי קיים איסור מוחלט לכרוך בין משאב ציבורי לשמו או תמונתו של נבחר ציבור או של מועמד ב"תקופה זו" (הכוונה לתקופת הבחירות). * **יישום וחידוש:** ההחלטה מהווה יישום מחודש של העיקרון המניעתי של הפרדה בין פעילות שוטפת של רשות ציבורית לבין תעמולת בחירות. החידוש המשפטי כאן הוא בהחלת האיסור באופן גורף על "שם, תמונה או דברים" המופיעים באתר, ללא קשר למידת ההשפעה לכאורה, ובמיוחד כאשר הדבר נעשה בתקופת הבחירות. קבלת טענת המשיבים כי הפרסום נעשה "כדין" ו"ללא קשר לבחירות" נדחתה, שכן בתקופת בחירות, עצם הופעת שם או תמונתו של מועמד על משאב ציבורי נחשבת לתעמולה אסורה. ההחלטה אף התעלמה מהחלטת מבקרת המועצה, שכן סמכותה של ועדת הבחירות בעניין זה עדיפה. * **התוצאה:** ניתן צו האוסר על המועצה לפרסם פרסומים הכוללים את שמו, תמונתו או דבריו של ראש המועצה, או המהווים תעמולה למענו, עד למועד הבחירות. **2. כתבה "איפה הכסף" בעיתון ובאתר האינטרנט:** * **עיקרון משפטי:** גם העיתון המקומי וגם אתר האינטרנט של המועצה הוגדרו כ**משאבים ציבוריים**. נקבע כי ראיון עם עובד ציבור (המשיב 2, הגזבר) לצורך תעמולת בחירות אסור על פי חוק הרשויות המקומיות (בחירות). * **יישום וחידוש - מבחן הדומיננטיות:** השאלה האם הכתבה מהווה תעמולה אסורה נבחנה על פי "מבחן הדומיננטיות". במקרה זה, ועדת הבחירות קבעה כי הכתבה מהווה תעמולה אסורה. * **נימוקי הקביעה:** * **הצגת המשיבים באור חיובי:** הכתבה הציגה את מקבלי ההחלטות הנוכחיים, ובפרט את ראש המועצה, באור חיובי. * **ביקורת משתמעת על קודמיהם:** הכתבה כללה אמירות המבקרות באופן משתמע את מקבלי ההחלטות הקודמים (לדוגמה: "עשינו דרך קשה וארוכה בהתייעלות תקציבית וכלכלית. מצבנו טוב משמעותית מלפני 5 שנים"). * **שימוש במשאב ציבורי ובפי איש ציבור:** האופן שבו הדברים הוצגו, בעת זו, באמצעות משאב ציבורי (עיתון ו/או אתר אינטרנט) ומפי איש ציבור (הגזבר), מהווה, לדעת הוועדה, תעמולה אסורה. * **התייחסות להודעת נציב שירות המדינה:** ההחלטה מפנה להודעת נציב שירות המדינה בנוגע לבחירות לרשויות המקומיות, המעידה על עמדה רשמית בנוגע להיקף התעמולה המותרת מצד עובדי ציבור. * **החידוש המשפטי:** ההחלטה מרחיבה את ההגנה מפני שימוש במשאבי ציבור ותפקידים ציבוריים לטובת תעמולת בחירות. היא אינה מסתפקת בהצגה ישירה של מועמד, אלא גם מזהה כתבות המציגות את המועצה ואת עומד בראשה באור חיובי, תוך ביקורת על קודמיהם, כחלק מתעמולה אסורה. הדגש על "ניסיון לצייר באופן חיובי את המועצה והעומד בראשה" באמצעות ראיון עם עובד ציבור, הוא חידוש פרשני חשוב. * **התוצאה:** ניתן צו האוסר על המשיב 2 (הגזבר) לקיים תעמולת בחירות, והצו שניתן קודם לכן לגבי המועצה תקף גם לעניין פרסום זה. **התייחסות להערת המשיבים אודות פעילות המועצה:** הוועדה הכירה בחשיבות המשך פעילותה התקינה של המועצה המקומית, וקבעה כי "בין דברים אלו [הצורך בפעילות שוטפת] ובין פרסומים אסורים אין ולא דבר". כלומר, הצורך להמשיך ולנהל את תקציב המועצה אינו מצדיק ראיונות או פרסומים שמטרתם, גם אם בעקיפין, להציג את העוסקים במלאכה זו באור חיובי בתקופת הבחירות. **סיכום והשפעה:** החלטת ועדת הבחירות המרכזית בעניין זה מדגישה באופן ברור את עקרון ההפרדה בין הון שלטוני להון פוליטי בתקופת בחירות. היא מחזקת את ההגנה על טוהר הבחירות מפני ניצול משאבי ציבור (אתרים, עיתונים מקומיים) וניצול מעמד של עובדי ציבור (גזבר) לצרכי תעמולת בחירות. **חידושים משפטיים מרכזיים:** * **הרחבת הגדרת "משאב ציבורי":** הכללת אתר אינטרנט של רשות מקומית ועיתון מטעמה במפורש כמשאבים ציבוריים. * **פרשנות מחמירה של "תעמולת בחירות":** לא רק הצגה ישירה של מועמד, אלא גם פרסומים המציגים את המועצה והעומד בראשה באור חיובי, תוך השוואה עקיפה לקודמיהם, נחשבים לתעמולה אסורה, בפרט כאשר נעשים באמצעות משאבים ציבוריים ומפי אנשי ציבור. * **דחיית טענות הגנה סטנדרטיות:** הטענות בדבר נוהג קיים, אישור מבקרת, ו"פרסום שגרתי" נדחו בתוקף אל מול האיסור החל בתקופת בחירות. * **עקרון ה"מבחן הדומיננטיות":** יישום מבחן זה לקביעה האם פרסום מסוים נושא אופי של תעמולה אסורה. ההחלטה מהווה דוגמה ליישום מחמיר של הוראות חוק הבחירות (דרכי תעמולה) וחוק הרשויות המקומיות (בחירות), במטרה להבטיח שדה משחק הוגן לכל המועמדים.
תר"מ 115/20 בועז כהן נ' אריה שמם, שלום (17.9.2013)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.