עמ"נ 19893-02-12

תקציר

הערר הוא על החלטת ועדת הערר הכללית לארנונה של עיריית תל אביב-יפו לסווג את העסקה של סמארט טפסים מערכות בע"מ כ"בניין שאינו למגורים" לצרכי ארנונה, במקום "בית תוכנה" כפי שביקשה המערערת. המערערת מפתחת מערכת המבוססת על הפלטפורמה של מיקרוסופט, המאפשרת למשתמשים לנהל ידע ולשפר תהליכי עבודה. ביטויה המובהק של המערכת הוא "טפסים חכמים", ולקוחותיה של המערערת הם בעיקר בנקים וחברות ביטוח. החלטת הוועדה התבססה על כך שעיקר עיסוקה של המערערת מבחינה מהותית הוא מתן שירותים, ולא הפקת תוכנה. החלטת ועדת הערר הייתה סבירה, שכן עיקר הכנסתה של המערערת נובעת ממתן שירותים מבוססי תוכנה ולא ממכירת התוכנה עצמה. מהראיות עולה כי המערערת מתאימה את המערכת שלה לצרכיו הספציפיים של כל לקוח, ולקוחותיה משלמים דמי מנוי בגין השימוש במערכת. לפיכך, תהליך הייצור מוגבל להתאמת המערכת, שאינה נופלת תחת הסיווג "בית תוכנה" על פי צו הארנונה. יתר על כן, המערערת לא הציגה ראיות משכנעות המוכיחות כי עיסוקה העיקרי היה פיתוח וייצור תוכנה. בית המשפט דחה גם את טענת המערערת כי היה מקום לסווג את הנכס כ"מפעל תעשייתי", שכן עיקר פעילותו הייתה מתן שירותים. לפיכך, הערר נדחה, והחלטת הוועדה לסווג את העסקה כ"בניין שאינו למגורים" נותרה בעינה, לצד הדרישה מהמערערת לכיסוי הוצאות המשיב ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.