ת"א 5044-03-15

תקציר

התובע והמנוח חתמו על הסכם מכר עם נתבעים 1 ו-2, לפיו ימכרו התובע והמנוח את זכויותיהם בדירה לנתבעים. עם זאת, התובע טען כי הסכם המכר היה למראית עין בלבד וכי כוונתם האמיתית של הצדדים הייתה לסייע לנתבעים לגרור משכנתא מנכס אחר שלהם שעמד למכירה, מבלי להקנות לנתבעים זכויות בעלות בדירה. לפיכך ביקשה התובעת מבית המשפט לבטל את רישומם של הנתבעים כבעלי הזכויות בדירה. השופטת מצאה כי התובעת הצליחה להרים את נטל ההוכחה והוכיחה כי הסכם המכר אכן היה למראית עין בלבד ולכן בטל. השופט ביסס החלטה זו על מספר ממצאים מרכזיים. ראשית, השופטת ציינה כי התמורה שנקבעה בהסכם מעולם לא שולמה, והנתבעים לא הביאו כל ראיה לתשלומים ששולמו לתובע ולמנוח. שנית, הצדדים לא פעלו בהתאם להסכם המכר - החזקה בדירה לא נמסרה לנתבעים, וכך גם התובע והמנוח לא דרשו קבלת כספים מהנתבעים. השופטת סברה כי אין זה סביר שהתובע יחתום על ההסכם ביודעו כי הדבר יביא לאובדן זכויותיו בדירה, במיוחד לאור העובדה שיתר תנאי ההסכם לא קוימו. בנוסף, השופטת לא השתכנעה מטענת הנתבעים כי נאלצו לסייע כלכלית לתובע ולמנוח. טענה זו סתרה את נסיבותיהם והתנהגותם של הצדדים, מה גם שמצבם הכלכלי של הנתבעים לא היה איתן כפי שטענו. השופט מצא כי עדותו של התובע לפיה הושפע מהמנוח ורק חתם על ההסכם כדי לסייע לנתבעים עם המשכנתא תהיה אמינה יותר. השופטת גם ייחסה משמעות לכך שהנתבעים לא הזכירו את הדירה בהסכם הגירושין שלהם, למרות שהתייחסו במפורש לנכס אחר שבבעלותם. הדבר הצביע על כך שהנתבעים לא ראו בדירה את רכושם. ככלל, הגיעה השופטת למסקנה כי ההסכם נעשה אך ורק במטרה לאפשר לנתבעים למשוך את המשכנתא מנכסיהם ברחוב ברוש אל הדירה המדוברת, וכי לתובע ולמנוח לא הייתה כל כוונה להעביר את זכויותיהם בדירה. כתוצאה מכך, פסק השופט לטובת התובע, ביטל את רישום זכויות הבעלות של הנתבעים בדירה ובמקום זאת רשם את התובע והמנוח כבעלי הזכויות בחלקים שווים. עם זאת, השופט הורה כי המשכנתא שנרשמה על הדירה לאחר גרירתה תישאר, בהתחשב בכך שהבנק הסתמך על ההסכם לכאורה בכך שאפשר לנתבעים להעביר את המשכנתא. לבסוף קבע השופט כי יש לסלק שעבודים ושטרות לטובת הנתבע 4, הנובעים מחובו האישי של הנתבע 1, מחלקו של התובע בדירה, אך להישאר על חלקו של המנוח עד למתן צו ירושה. כמו כן הורה השופט לתובע לשאת בהוצאות ההליך, בסך 15,000 ₪ ו-5,000 ₪ לנתבעים 1 ו-2 ולנתבעת 4 בהתאמה.