תא"מ 33987-12-17

תקציר

התיק בבית המשפט סובב סביב שיק חתום על ידי הנתבעת, שלטענתה נגנב ממנה יחד עם שיקים נוספים מפנקס הצ'קים שלה. לאחר מכן הוסב השיק לידי התובעת - יזמות בע"מ - על ידי חברת שחר אנרגיה, שגם חתימתה לטענת הנתבעת מזויפת. חברת יזמות בע"מ ניכתה לאחר מכן את השיק אצל התובע וקיבלה תמורתו מזומן. הנתבע טוען כי השיק פסול בשל גניבה, זיוף וחוסר תמורה. בתוך כך, טוענת התובעת כי היא מחזיקה בתום לב בשיק, לאחר שביצעה עסקת היוון עם חברת יזמות בע"מ, ועל כן יש לדחות את טענות הנתבעת כלפיה. בית המשפט פותח בבחינת טענת הגניבה. היא מוצאת את עדותו של מר מלכה – הנאשם – שהיא הראיה היחידה שהובאה לגניבה, לא משכנעת וסותרת. בנוסף, הנתבעת לא הציגה כל ראיה תיעודית שתתמוך בטענותיה בנוגע לעסקה שבבסיסה. מנגד, מראיות התובעת, לרבות עדויות וראיות תיעודיות, עולה כי הצ'ק לא נגנב אלא נמסר לשחר אנרגיה ולאחר מכן נמסר פיזית לתובע במהלך עסקת הנחה. באשר לטענת הזיוף, בית המשפט מציין כי הנתבעת לא טענה לזיוף חתימתה שלה אלא של שחר אנרגיה. עם זאת, הנתבע לא הצליח להוכיח טענה זו, ובית המשפט מצא את עדותו של מר אלפי – בא כוחה של שחר אנרגיה – כבלתי אמינה. יתר על כן, החברה עצמה לא טענה לזיוף או לחתימה בלתי מורשית. בית המשפט מדגיש כי ניתן לאשר חתימה בלתי מורשית, ומאחר שטענת הנתבע לגניבה לא הוכחה, הועברה החזקה בשיק לחברת יזמות בע"מ, מה שהופך את התובע למחזיק בתום לב. בית המשפט דוחה גם את טענת הנתבעת בדבר היעדר תמורה, שכן היא לא סיפקה תיאור עובדתי מלא של העסקה הנטענת והתמורה שהייתה צפויה. בנוסף, נמצא כי התובע מחזיק נכון בשיק, לאחר שנטל אותו לפני מועד פירעונו, בתמורה לערך ובתום לב. מעמדו של התובע כמחזיק ראוי גובר על טענת הנתבע בדבר חוסר תמורה. לסיכום, בית המשפט קובע כי הנתבעת לא עמדה בנטל השכנוע המוטל עליה ביחס לטענותיה בדבר גניבה, זיוף וחוסר תמורה. כמו כן, התובע מוכר כמחזיק ראוי בשיק, דבר הגובר על טענות שטר הנתבע. משכך, מחליטה השופטת לדחות את התנגדות הנתבעת ומאפשרת את המשך הליכי ההוצאה לפועל נגדה. כמו כן חויבה הנתבעת לכסות את הוצאותיה של התובעת במהלך ההליך, בסך 6,000 ₪, בנוסף לחובה הקיים בתיק ההוצאה לפועל הרלוונטי.