ע"א 446/63

תקציר

מדובר בערעור על צו פינוי לדייר מוגן. המערערים, זליג, שרה שיינה ויואל גוטמן, חויבו לפנות דירה ששכרו מהמשיבים, אליעזר שן ואח', מחמת נטישה. השאלה היא האם דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר (1955) מאבד את הגנתו עם נטישת הנכס המושכר ואם בן של הדייר המקורי יכול לתבוע את הזכות להתגורר בו. השופט כהן קבע כי ההגנה הניתנת לדיירים על פי החוק מותנית באכלוס בפועל והנטישה מבטלת את הגנתם. המערערים 1 ו-2, לאחר שעזבו והעבירו את החזקה לבנם (המערער 3), לא היו מוגנים עוד. זאת ועוד, המערערת 3, שלא הייתה צד לחוזה השכירות הראשוני, נעדרה זכויות שוכר עצמאיות. בית המשפט דחה את הטענה החדשנית לפיה דיירים מוגנים הם דיירים חוזיים, והדגיש כי הפסיקה והשתיקה החקיקתית תומכות בפרשנות לפיה ההגנה קשורה לאכלוס. השופט זוסמן והשופט לנדוי הסכימו. הערעור נדחה, תוך קיום צו הפינוי, והמערערים חויבו בהוצאות משפט של המשיבים.