רע"א 25437-10-12

תקציר

פסק הדין מאריך את המועד להגשת ערעור נגד המשיבים 2 ו-3 עד למתן פסק הדין בבקשת רשות הערעור, ובכך מונע עוול פוטנציאלי. המשיב מס' 1 עמד בפני הסיכון להיקלע לתחום אפור מבחינה משפטית, כאשר פסק דין חלקי נגד שני נתבעים עלול להותירו ללא פיצוי ממי מהצדדים. בעוד שהמשיבה מס' 1 יכלה לערער על פסק הדין החלקי, בית המשפט סבור כי הוא מיותר ואינו יעיל, מה גם שהמשיבים 2 ו-3 הם חלק בלתי נפרד מהליך ה-BRA המתנהל. השופט מצטט תקדימים המדגישים את הצורך להימנע מהעמדת נפגעים במצבים מביכים ומציין כי הליך תלוי ועומד מהווה נסיבה מיוחדת המצדיקה הארכה. זאת ועוד, לבית המשפט נתונה הסמכות, לפי תקנה 462, לפסוק בדבר חבותה של הפניקס (המשיבה 3) כלפי המבקשת, אף ללא ערעור מצד המשיבה מס' 1. השופט מקבל את הבקשה ומדגיש כי זכויות מהותיות צריכות לקבל קדימות על פני כשלים פרוצדורליים, במיוחד כאשר הליך המערב את כל הצדדים כבר מתנהל. ההחלטה מתקבלת למען הצדק, כאשר בסופו של ההליך נלקחות בחשבון ההוצאות.