ת"א 2041-03-08

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך כספי בין פיק אנד אם בע"מ, ספקית, לבין בזק חברה לישראל תקשורת בע"מ, מפיץ, בנוגע לאספקת סחורה במשלוח על ידי פיק לבזק בשנים 2003-2005. המחלוקת העיקרית נוגעת להיקפי הסחורה שסופקה, כאשר פיק טוענת לסחורה שלא שולמה בשווי מיליוני שקלים, ובזק טוענת כי שילמה יותר מדי. הספק תובע 21 מיליון שקל בתוספת פיצויים בגין סיום עסקיו, ואילו המשווק תובע שכנגד 6.5 מיליון שקל, כולל תשלומי יתר, תשלומים עבור שירותים לוגיסטיים, דמי קידום מכירות והפרשי תעריפים. הצדדים הסכימו למינוי מומחה מטעם בית המשפט לבחינת המחלוקות החשבונאיות, ולשם כך מונה רו"ח אריה רפפורט. המומחה קבע כי בזק חייבת לפיק 5,573,399 שקל בגין הסחורה החסרה, בניכוי מקדמה בסך 1.25 מיליון שקל שניתנה בניסיון ליישב את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט. שני הצדדים העלו השגות על חוות דעת המומחה, אותה בחן ודחה בית המשפט, ובחר לאמץ את חוות דעתו של המומחה במלואה. בית המשפט קבע כי על בזק לשלם לפייק את הסכום שקבע המומחה, בתוספת מע"מ, ולקזז ממנו את המקדמה ואת יתרת החוב בסך 150,909 ₪ המגיעה לבזק בגין שירותים לוגיסטיים. תביעותיה הנגדיות של בזק לדמי קידום מכירות והפרשי תעריפים נדחו. גם תביעתה של פיק לפיצויים תוצאתיים נדחתה, שכן התובעת לא הוכיחה שהפסקת עסקיה נבעה מהתנהלותה הבלתי חוקית של בזק. לבסוף הורה בית המשפט לבזק לשפות את פיק בגין מחצית מהוצאותיה המשפטיות ושכר טרחת עורך דין, בסך 350 אלף שקל. פסק הדין ניתן לטובת פיק, ובזק חויבה לבצע את התשלומים כפי שקבע בית המשפט.