המ"ש 4554-10-21

תקציר

ניתוח משפטי של הבקשה להארכת מועד המשפט לאור הפסיקה והעקרונות המשפטיים הרלוונטיים מבוא: מדובר בבקשה של המבקש להארכת מועד המשפט בעניין דו"ח מספר 90114222129, שעניינו עבירה על תקנות התעבורה עקב שימוש בטלפון נייד ללא דיבורית. הבקשה נבחנת מכוח הסמכות הניתנת לפי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. הניתוח מתבסס על העקרונות המסדירים הארכת תקופות משפט, סופיות ההליכים הפליליים והיקף ביטול פסקי דין שניתנו שלא בפניו. עקרונות ושיקולים משפטיים: 1. קריטריונים להארכת מועדי המשפט: שיקול דעתו של בית המשפט להעניק הארכה משקף קריטריונים שנקבעו בפסיקה, במיוחד פסיקת בית המשפט העליון ב-Soraya Italia v. מדינת ישראל (ע"ר 9142/01). על בית המשפט לקבוע אם: - קיימת סיבה מוצדקת לאי התייצבות או הגשת בקשה למשפט במועד; או - עיוות דין ייגרם אם לא תינתן למבקש הזדמנות להישמע. 2. אין חובה לשמוע את שני הצדדים לבקשות הארכה: על פי פסק הדין בעניין רעפ סאלם (ע"א 8427/17), אין חובה לקיים דיון במעמד שני הצדדים כאשר דנים בבקשה לביטול פסק דין שלא בפניו. בית המשפט רשאי להמשיך על סמך המסמכים שהוגשו, אלא אם כן נסיבות חריגות מצדיקות דיון. אם בקשה לדיון נדחית, על בית המשפט לספק הסבר קצר. 3. הערכת נימוקי המבקש: - **חשש לעיוות דין:** המבקשת טוענת כי עיוות דין יתרחש אם לא תינתן לה הארכה, תוך שהיא מציינת את הכחשתה הכללית לעבירה. עם זאת, הפסיקה (ע"א 2573/17 גייארד נ' מדינת ישראל) מדגישה כי אין די בהכחשה גרידא ללא ראיות תומכות או נימוקים הנתמכים בנתונים עובדתיים כדי להצדיק ביטול פסק דין. - **הודאה בעבירה ותשלום הדו"ח:** תצהיר המבקשת אינו מכחיש את העבירה אך מודה בהפרה, כפי שמעידה הצהרתה שלה: "סליחה נכון, אני פושעת..." הכרה זו מפחיתה את הטענה לעיוות דין, בהתאם לעקרונות RA 9142/01. - **תשלום הדו"ח:** בהתאם לסעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי, תשלום תסקיר משמעו בדרך כלל הודאה באשמה, כאשר חל עקרון סופיות ההליכים. תקדימים שיפוטיים, כגון אבו עסב (ע"א 8927/07), זועבי (ע"א 9543/10) ופלדמן (ע"א 2937/17), מחזקים כי מרגע ששולם תסקיר, הארכת מועדי המשפט היא חריגה. 4. עיכוב והסתרה: חשש משמעותי הוא עיכוב של כשלוש וחצי שנים בין תשלום הדו"ח (6.4.17) לבין הגשת בקשת ההארכה (12.10.21). המבקשת לא גילתה תשלום זה, מה שמערער את אמינותה ומרמז על כוונה להסתיר מידע קריטי. עיכוב ואי-גילוי כאלה אינם עולים בקנה אחד עם עקרון הסופיות השיפוטית וניהול יעיל של התיק. חידושים משפטיים: בעוד שהפסיקה המצוטטת מחזקת בעיקר עקרונות מבוססים, הפרשנות הניואנסית ברע"א 9142/01 וראפ סאלם מדגימה דגש על החשיבות של איזון בין זכויות הפרט לבין שלמות ההליכים השיפוטיים. שיקול דעתו של בית המשפט לוותר על שימועים פורמליים מופעל בזהירות, ומבטיח כי האינטרס הציבורי והסופיות הפרוצדורלית נשמרים. מסקנה: על סמך ההערכה: - המבקשת לא הוכיחה סיבה מספקת שתצדיק את ההארכה, במיוחד בהתחשב בהודאתה באשמה ותשלום מוקדם של הדו"ח. - העיכוב המשמעותי ואי גילוי התשלום מחלישים את טענתה ועולים בקנה אחד עם עקרונות המרתיעים הארכות בלתי מוגבלות כדי לקדם סופיות שיפוטית. - לא ניכר עיוות דין מהפרוטוקול, והקריטריונים למתן הארכה אינם מתקיימים. לפיכך, החלטת בית המשפט לדחות את בקשת ההארכה עולה בקנה אחד עם העקרונות המשפטיים המדגישים סופיות, טוהר הליכים ומניעת עיכובים מיותרים. הבקשה להארכת מועד המשפט נדחית, תוך שמירה על העקרונות המעוגנים בפסיקה ובחוק הסטטוטורי.