ער"מ 24344-09-16

תקציר

המשיב טען כי יש לדחות את הערעור משום שבקשת המערער להארכת מועד להגשת ערעור לא הייתה מנומקת דיה ונעדרה כל הצדקה או הסבר – כל טענות המערער הועלו רק לאחר דחיית הבקשה. למרות שהמערער ביקש ארכה של 14 יום, הערעור הוגש לאחר שחלף חודש, דבר שהקטין את סיכויי הקבלה. בית המשפט הסכים עם המשיב כי אין מקום להתערב בהחלטת הרשם, אשר מצא כי המערערת לא סיפקה הצדקה מיוחדת להארכת המועד. השופטים קיבלו את קביעת הרשם כי המערער לא הגיש בקשה להארכה בתוך המועד האחרון לערעור וכי בקשה כזו אינה מעניקה ארכה באופן אוטומטי. זאת ועוד, מצבו הרפואי של המערער לא יכול היה להיות הסיבה להארכה, שכן הוא אירע לאחר הגשת הבקשה. כמו כן, סיכויי הצלחת הערעור נחשבו נמוכים, שכן המערערת לא הצדיקה את סמכותו של בית הדין לעבודה ולא הסבירה די הצורך את הנימוקים לערעור על החלטת בית הדין האזורי בעניין היעדר יחסי עבודה. מטעמים אלה נדחה הערעור על החלטת הרשם, והמערער חויב לשלם למשיב הוצאות בסך 4,000 ₪.