ת"א 70688-01-19

תקציר

התובע, נהג משאית עצמאי, נפגע כאשר החליק ונפל ממשאיתו בעת ששטף אותה לאחר פריקת בטון. הוא תבע את חברת הביטוח הנתבעת לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הסוגיות המרכזיות היו האם בתאונה הייתה מעורבת משאית חכירה ולכן לא היה כיסוי ביטוחי, והאם התאונה היוותה "תאונת דרכים" על פי החוק. בית המשפט קבע כי המשאית לא הושכרה וכי הכיסוי הביטוחי תקף. עוד נקבע כי מדובר ב"תאונת דרכים" משום שפעולת שטיפת המשאית על ידי התובע הייתה חלק בלתי נפרד ממטרת ההובלה – הבטחת הבטיחות – והתובע התכוון להמשיך בנסיעה מיד לאחר השטיפה. נכותו הרפואית של התובע נקבעה בשיעור של 10%, ונכותו התפקודית וליקוי כושר ההשתכרות שלו נקבעו שניהם באותו שיעור. בית המשפט העריך את הפסדי שכרו בעבר ובעתיד ב-278 אלף שקל, פסק 10,000 שקל לעזרה, 3,000 שקל להוצאות רפואיות ואחרות ו-17,529 שקל לנזק לא ממוני. לאחר ניכוי קצבאות המוסד לביטוח לאומי בסך 92,000 ₪, סך הפיצויים עמד על 195,529 ₪. כמו כן חויב הנתבע בתשלום שכר טרחת עורך דינו והוצאותיו של התובע.