תאד"מ 7578-09-21

תקציר

התובעים, שייצגו את עצמם, תבעו את הנתבעים על דמי תיווך בסך 30,336 ₪, שלטענתם מגיעים להם על פי הסכם תיווך. הנתבעים טענו כי יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות, שכן התביעה הוגשה למעלה משבע שנים לאחר שקמה עילת התביעה. התובעים לא הצליחו להרים את נטל ההוכחה בדבר תקופת ההתיישנות ולא הוכיחו כי התביעה נופלת בתוך תקופת ההתיישנות. בנוסף, התובעים לא הוכיחו כי הם זכאים לתשלום דמי התיווך מהנתבעים. ההסכם עליו התבססה התביעה לא נחתם על ידי בעלי הנכס, והתובעים לא הביאו ראיות מספיקות לביסוס זכותם לאגרה. זאת ועוד, חישוב שכר הטרחה על ידי התובעים לא עלה בקנה אחד עם ההסכם, והם לא הוכיחו כי ההסכם מחייב. השופטת דחתה את התביעה בעיקר בשל תקופת ההתיישנות וגם משום שהתובעים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם לגופו של עניין. עם זאת, השופטת בחרה שלא להטיל הוצאות על התובעים, בהתחשב בנסיבות המקרה ובעובדה שהם סברו שיש להם תביעה תקפה. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים וניתנה ביום 6.7.2023.