תפ"מ 16709-07-21

תקציר

פסק הדין דן בשתי סוגיות עיקריות הנוגעות לשימוש שעושה הנתבע במושכר. ראשית, בית המשפט בוחן את טענת התובעת כי הפעלת הוסטל בנכס על ידי הנתבעת גורמת למטרדים לשכנים, כגון רעש ולכלוך, ובהיעדר האישורים הנדרשים, דבר המעמיד את התובע בסיכון לתביעה משפטית. בית המשפט מוצא כי אין די בראיות שהובאו בדבר מטרדים כדי לתמוך בטענות התובע, שכן הן נובעות בעיקר מעדותו של שכן עמו מצוי הנתבע בסכסוך נפרד. עם זאת, בית המשפט מוצא טעם בטענת התובעת כי הנתבעת פועלת ללא רישיון עסק, דבר המפר תנאי מכללא בהסכם השכירות. השימוש בנכס בניגוד לחוק חושף את התובע להשלכות משפטיות אפשריות, לרבות נטל כספי, ולכן מהווה הפרה יסודית של ההסכם. שנית, פסק הדין מתייחס להודאת הנתבע כי בנה מדרגות חיצוניות ללא קבלת היתר מהתובע או היתר בנייה. בית המשפט קובע כי פעולה זו מהווה גם הפרה יסודית של הסכם השכירות, שכן היא חושפת את התובע לתביעה משפטית אפשרית על פי דיני התכנון והבניה. על סמך שתי הפרות אלה, מקבל בית המשפט את התביעה ומורה על פינוי הנתבע מהנכס. עם זאת, בית המשפט מציע לנאשם הזדמנות לתקן את המצב. במידה והנתבע יסיר את המדרגות הבלתי מורשות ויקבל רישיון עסק כדין עד למועד שנקבע, הוא יהיה רשאי להישאר בנכס עד תום תקופת השכירות המוסכמת. כמו כן נדרש הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 7,500 ₪. פסק הדין ניתן בהיעדר שני הצדדים וחתום על ידי השופט יהודה ליבלין מבית משפט השלום באשדוד.