בש"פ 4857/05

תקציר

הכרעת הדין עוסקת בעותר המואשם במספר אישומים חמורים, בהם סיוע לאויב, מסירת מידע לארגון טרור והחזקת נשק שלא כדין. נושא מרכזי במשפטה הוא השימוש בראיות חסויות, שלטענת ההגנה הן קריטיות לתיק שלה. שר הביטחון הוציא תעודת חיסיון להעלמת ראיות מסוימות, בנימוק של סיכון לביטחון המדינה לפי סעיף 44 לפקודת הראיות. העותרת ערערה על כך, בטענה כי החיסיון רחב מדי וחסר הצדקה מפורטת, ובכך פוגע בהגנתה. לטענתה, חלק מהחומרים הסודיים, שיטות החקירה הידועות והדברים שנאמרו על ידה כבר פומביים או ידועים לה, מה שמטיל ספק בצורך בסודיות. בינתיים, המדינה טוענת כי החשיפה עלולה לסכן את ביטחון המדינה וטוענת כי רק פרטים לא חיוניים נחשפו. בית המשפט מכיר בחשיבות הביטחון והצדק כאחד, תוך שימת דגש על איזון. הוא מגיע למסקנה שרוב הראיות החסויות צריכות להישאר חסויות, אך מורה על שחרור פיסת מידע ספציפית הרלוונטית להגנה. למרות עיון בחומרים הסודיים, בית המשפט מאשר את החלטת שר הביטחון וקובע כי חשיפת ראיות נוספות עלולה לפגוע קשות בביטחון המדינה. בית המשפט מדגיש את התהליך רב הניואנסים של איזון בין שיקולי ביטחון לבין זכותו של הנאשם להגנה הוגנת, ובסופו של דבר דוחה את בקשת העותר, מלבד פיסת מידע אחת שנחשפה.