בש"פ 9075/96

תקציר

ערעור הוגש נגד יוסף טופול, שהואשם בביצוע עבירות מרמה נרחבות נגד מעסיקתו, אמות השקעות בע"מ, בהיקף של 13 מיליון שקל. בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של טופול עד תום ההליכים, בשל הכספים הגנובים החסרים, מה שעורר חשש לבריחתו האפשרית. לאחר מספר דיונים בבית המשפט המחוזי והעליון, הותנה מעצרו של טופול בערבות של שלושה מיליון שקלים. טופול לא הצליח להפקיד ערבות זו וביקש לבחון מחדש את התנאים בבית המשפט המחוזי, אך בקשתו נדחתה. על דחייה זו הוגש ערעור לבית המשפט העליון, שם טען טופול לאי יכולתו לשלם את הערבות בשל תביעה אזרחית נגדו. התביעה הדגישה את חומרת העבירה ואת הצורך בערבות מתאימה למניעת בריחה. בית המשפט העליון אישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, בנימוק של פער בין הסכומים שנמצאו לבין הסכומים הנטענים שנגנבו. חוסר יכולתו של טופול להסביר את מקום הימצאם של הכספים החסרים וחלוף הזמן לא הפיג את החששות לגבי בריחתו האפשרית. בית המשפט הדגיש כי תכלית הערבות אינה צריכה לפגוע במטרת המעצר ויש להתאים אותה לכל מקרה. נוכח היעדר שינוי הנסיבות והסיכון הממשי לבריחה, נדחה ערעורו של טופול, תוך שמירה על תנאי הערבות.