ב"ל 54711-08-20

תקציר

תיק בית המשפט נסוב סביב טענת התובעת כי עבודתה במחשב, לרבות הקלדה ושימוש בעכבר, גרמה לה לפתח מספר ליקויים בידיה ובאצבעותיה. ליקויים אלה כוללים תסמונת התעלה הקרפלית, תסמונת התעלה הקוביטלית ואצבע ההדק. הנתבעת, לעומת זאת, טענה כי לבית הדין אין סמכות לדון בחלק מהתביעות הללו וכי אין קשר סיבתי ברור בין עבודתה של התובעת לבין ליקוייה. השופטת דנה בהרחבה בתקדימים הנוגעים למשקל שניתן לחוות דעת מומחים ולקריטריונים להכרה בלקים הקשורים לעבודה, במיוחד כאשר הם נובעים ממיקרוטראומות. השופטת לא מצאה סיבה לסטות מחוות הדעת של המומחה, שלא ביססה קשר סיבתי בין עבודתה של התובעת לבין ליקויה בהסתברות של יותר מ-50%. באשר לתסמונת התעלה הקרפלית, הסביר המומחה כי התסמונת יכולה להיגרם מגורמים שונים, לרבות שימוש מאומץ וחוזר ונשנה בידיים, אך עבודתה של התובעת לא כללה פעילות כזו. למרות שהתובע השתמש גם בעכבר, המומחה לא מצא קשר מובהק בין תסמונת התעלה הקרפלית לבין שימוש בעכבר. המומחה התייחס גם לגורמים אישיים שהיו יכולים לתרום למצבו של התובע, אך בהמשך הבהיר כי אלה אינם תלויים בשאלת השפעת תנאי העבודה. השופט הגיע למסקנה כי חוות דעתו של המומחה ברורה וחד משמעית, ולכן אימץ אותה כהחלטה, תוך שהוא דוחה את טענת התובע. עוד קבע השופט כי אין צורך לזמן את המומחה לחקירה או למנות מומחה חדש, שכן חוות הדעת ברורה דיה ואין נסיבות חריגות המצדיקות פעולות אלה. לבסוף הורה השופט כי מאחר שמדובר במקרה שגרתי, לא יהיה צו להוצאות ושני הצדדים יוכלו לערער על ההחלטה אם ירצו בכך.