ע"ב 1786/09

תקציר

רופא שיניים, שעבד במשרה חלקית במועצה מקומית, סירב להיענות לבקשת המועצה להחתים כרטיס נוכחות עם הגעתו ועזיבתו את העבודה. המועצה התעקשה ליישם שיטה זו של רישום שעות עבודה, שעובדים אחרים חויבו לעקוב אחריה, ולאחר מכן הפחיתה את שכרו של רופא השיניים כתוצאה מאי עמידתו. רופא השיניים הגיש תביעה נגד המועצה, בטענה כי הדרישה להחתים כרטיס נוכחות פוגעת בזכויותיו ובכבודו, וביקש לקבל בחזרה את שכרו שלא שולם יחד עם פיצוי בגין הלנתו. בית המשפט בחן את המקרה וקבע כי סירובו של רופא השיניים להיענות לבקשתה הסבירה של המועצה אינו מוצדק. נמצא כי חוזה העבודה יכול להתאים לצרכים המשתנים של שני הצדדים לאורך זמן, והכנסת מערכת כרטיסי נוכחות הייתה שיטת פיקוח לגיטימית שלא שינתה את שעות העבודה או התגמול של רופא השיניים בפועל. יתר על כן, בית המשפט לא מצא ראיות לכך שהמועצה פעלה משיקולים זרים או הפלתה את רופא השיניים, שכן דרישת ההטבעה הוחלה באופן אחיד על כלל העובדים, למעט בנסיבות מיוחדות. כתוצאה מכך, בית המשפט פסק לטובת המועצה, והגיע למסקנה כי זכותה לדרוש מרופא השיניים להחתים כרטיס נוכחות. גם התביעה לפיצויים בגין הלנת שכר נדחתה מאחר שאיחור בתשלום נבע ממחלוקת לגיטימית. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם המשפטיות, ולרופא השיניים לא ניתנה כל זכאות לימי חופשה ללא תשלום. פסק הדין העניק לצדדים תקופת ערעור של 30 יום.