ת"פ 1020-10-23

תקציר

בית המשפט שקל בכובד ראש את חומרת העבירה שביצע הנאשם, בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו, בהיקף הפגיעה ובמדיניות הענישה הרווחת. נסיבות העבירה כרוכות בהתנהגות אלימה כלפי המתלונן, לרבות מעקב ועימות, דבר הממחיש את חומרת העניין. בית המשפט בחן מקרים דומים ואת מדיניות הענישה הרווחת, תוך הכרה במגוון העונשים. בהתחשב בנסיבות, בית המשפט קובע כי העונש ההולם הוא מאסר שנע בין 8 ל-20 חודשים. במקרה זה, מעשיו של הנאשם כלפי המתלוננת, לרבות תקיפה ואיומים, מצדיקים עונש משמעותי. למרות הרשעה קודמת בעבירות אלימות כלפי אותה מתלוננת, הנאשם לא הפנים את חומרת מעשיו וביצע מעשי אלימות נוספים. למרבה הפלא, הנאשם נעדר חרטה ומנסה להטיל את האשמה על המתלוננת. בעוד בית המשפט מכיר בהשפעה הפוטנציאלית של מאסרו של הנאשם על ילדיו, במיוחד אלה הסובלים ממצבים רפואיים מורכבים, הוא סבור כי יש מקום לעונש משמעותי. לפיכך, בית המשפט גוזר על הנאשם 11 חודשי מאסר, המהווים את ימי מעצרו. כמו כן, בית המשפט מורה על הפעלת עונש מאסר מותנה קודם של 4 חודשים, ריצוי חציו במקביל ומחציתו במצטבר, והתוצאה היא מאסר כולל של 13 חודשים, בניכוי ימי המעצר. כמו כן, בית המשפט מטיל 7 חודשי מאסר על תנאי על כל עבירת אלימות ו-4 חודשי מאסר על תנאי על כל עבירת אלימות, שניהם בתוקף למשך שלוש שנים לאחר השחרור. בנוסף, נדרש הנאשם לשלם דמי התחייבות בסך 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר. הנאשם מוזהר מפני ביצוע עבירת אלימות כלשהי בתוך שנתיים מיום שחרורו, תוך התחייבות כספית בסך 2,000 ₪. הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי נשמרת לשני הצדדים בתוך 45 יום. פסק הדין ייכנס לתוקף באופן מיידי, ויינתן בהיעדרם של הצדדים.