ת"א 41681-11-23

תקציר

בפסק דין זה פוסק בית המשפט לטובת בקשת המבקשים להחזר אגרת בית המשפט ולהותיר את סעדי הביניים על כנם לאחר העברת התיק לבוררות. המבקשים, שיזמו את ההליך, ביקשו לקבל בחזרה את אגרת בית המשפט ששילמו, בטענה שאין זה צודק מצדם לשאת בעלות ניהול שני הליכים בנושא אחד. בית המשפט נעתר, תוך שהוא מצטט את הפסיקה ואת תקנות האגרות, הקובעות כי כאשר תיק מופנה לבוררות לפני ישיבת קדם המשפט השלישית, על בית המשפט להורות על החזרת האגרה. בית המשפט קיבל גם את טענת המבקשים להותיר על כנו את סעדי הביניים שניתנו לפני ההעברה לבוררות, שכן סעדים אלה היו תקפים ועומדים, גם לאחר עיכוב ההליכים. השופטת הדגישה כי הרציונל מאחורי החזר האגרה היה לעודד דרכים חלופיות ליישוב סכסוכים ולהקל את העומס על בתי המשפט. באשר לסעד הביניים, התייחסה השופטת לפסקי דין קודמים שהכירו בסמכות השיפוטית להעניק סעד כאמור לצד החלטה על עיכוב הליכים, שנותרו בתוקפם עד שישונו או יבוטלו על ידי בית משפט מוסמך. לפיכך הורה בית המשפט על החזר אגרת בית המשפט והותיר את סעדי הביניים על כנם, ללא כל צו בדבר הוצאות.