ת"פ 7617-07-23

תקציר

הכרעת הדין דנה בחומרתן של עבירות נשק ובצורך בענישה מחמירה כדי להרתיע אנשים מביצוע מעשים כאלה. החזקת נשק ללא רישיון מהווה איום משמעותי על שלום הציבור וביטחונו ומובילה לעיתים קרובות לתוצאות חמורות. בית המשפט מכיר בערכים החברתיים הנפגעים מעבירות אלה ובפגיעה בסדר הציבורי. היא מתיישבת עם גישתו המחמירה של בית המשפט העליון במקרים מסוג זה, תוך הדגשת פוטנציאל הנזק הנגרם מכלי נשק טעונים והצורך להגן על החברה. בעבירות שבוצעו, טווח הענישה ההולם לנאשם 1 נקבע על 18 עד 36 חודשי מאסר, ואילו לנאשם 2 מדובר במאסר על תנאי או בעבודות שירות, בהתחשב בחלקם הפחות. עם זאת, בשל הודאתם באשמה, שיתוף הפעולה ונסיבותיהם האישיות, בית המשפט מגלה סלחנות. על נאשם 1 נגזרו 18 חודשי מאסר בפועל, ואילו על נאשם 2 יוטלו 18 חודשי מאסר על תנאי וקנס. בית המשפט שוקל גם את התיקון לחוק העונשין, הקובע עונש מינימום לעבירות נשק, ומדגיש את הצורך בהרתעה ובהגנה על הציבור. הכרעת הדין נועדה לאזן בין חומרת העבירות לבין נסיבותיהם האישיות של הנאשמים, תוך הכרה בהשפעה הפוטנציאלית של גזרי הדין על חייהם ועל משפחותיהם. קנסות מוטלים, ובית המשפט מורה על השמדת המוצגים. לנאשמים ניתנת זכות ערעור על ההחלטה, וגזר הדין מהווה צו מאסר לנאשם 1.