בג"צ 56/77

תקציר

העותרים, בעלי בתי ספר לנהיגה, ביקשו להסיע נוסעים בשכר בנסיעות מתוכננות באמצעות האוטובוסים שלהם, המורשים כיום להוראת נהיגה בלבד. בג"ץ, בהחלטה שניתנה על ידי השופט לוין, קבע כי לא יתערב בענייני המדיניות שנקבעו על ידי משרד התחבורה בנוגע למתן רישיונות אוטובוס. הטעם הפורמלי הוא שהעותרים לא פירטו בבקשתם את סוג הרישיון הדרוש להם. יתר על כן, בית המשפט מצא כי סירובו של המשרד להעניק לעותרים רישיון התבסס על שיקולים משפטיים תקפים ושיקולי מדיניות. למרות שהזיקה המונופוליסטית שיוצרת מדיניות המשרד עשויה להיראות בלתי סבירה, בית המשפט הדגיש כי הוא אינו אחראי לקביעת מדיניות התחבורה או לשיפוט תבונה. אלא, תפקידו של בית המשפט הוא לוודא כי המדיניות מצויה בגדר החוק, שלא הופר במקרה זה. לפיכך בוטל הצו המותנה והעתירה נדחתה. השופט ח' כהן ומ"מ הנשיא לנדוי הסכימו עם פסק הדין שניתן על ידי השופט לוין.