ע"א 1011/97
פסק-דין עליון
תקציר
הערעור מבקש לפסול את השופטת שרה דברת מתיק בשל משוא פנים לכאורה. בקשת המערערת מתבססת על החלטתה הקודמת של השופטת דברת לפסול עצמה מתיק נפרד שבו היה מעורב אותו תובע, תוך ציון היכרות אישית עם מנהל התובעת כסיבה. עם זאת, הערעור הנוכחי נדחה מאחר שבקשת הפסילה הוגשה לאחר שהשופטת דברת כבר נתנה את פסק דינה. עיתוי הבקשה מוטל בספק, מגיע לאחר מתן פסק הדין, ולמעשה מבקש את פסילת השופט לאחר מעשה. יתר על כן, לגופה של טענת הפסילה אין די הצורך כדי להצדיק את פסילת השופט. הפסילה הקודמת התבססה על היכרות אישית של השופט עם מנהל התובעת, שמילאה תפקיד משמעותי באותו מקרה. לעומת זאת, המקרה הנוכחי עסק בעיקר בטענות נגד משיבים אחרים, מה שהופך את ההיכרות לפחות רלוונטית. אין ראיות למשוא פנים, ולא ניתן להטיל ספק סביר ביכולתו של השופט להישאר חסר פניות. יעילות במערכת המשפט תומכת אף היא בדחיית ערעור זה. לפיכך, הערעור על החלטתה של השופטת דברת שלא לפסול את עצמה נדחה, תוך הדגשה כי הבקשה הייתה צריכה להיות מוגשת לפני הכרעת הדין וכי עילות הפסילה אינן מספיקות.
ע"א 1011/97 יעקב פדידה נ' בנק דיסקונט לישראל בעמ, עליון (10.3.1997)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.